יאללה, כפיים: כך מוזיקה משפיעה לכם על מוח

חוקרים ברחבי העולם מנסים להבין איך מוזיקה משפיעה על המוח שלנו, ויש להם גם כמה תשובות. אז לאיזה שיר הכי כדאי להקשיב כדי להירגע, והאם באמת כדאי לשמוע מוזיקה בזמן שעובדים?

מתוך כתבה מאת ענת שלו | וואלה בריאות | 1 בינואר 2017

עם התפתחותם של אמצעים מתקדמים להדמיות של המוח, בשנות התשעים של המאה ה-20, התגלה כי הקשבה למוזיקה מעוררת ומפעילה חלקים רבים במוח, ולא רק את קליפת השמע (audio cortex) שתפקידה לעבד צלילים. כלומר, הקשבה למוזיקה ונגינה מפעילות כמעט את כל המוח שלנו.

מוזיקה מפעילה, בין היתר, את כפיס המוח, המחבר את האונות השמאלית והימנית במוח, הקליפה המוטורית, האחראית על תנועה כגון ריקוד או רקיעה ברגליים, קליפת המוח הקדם מצחית, האחראית על יצירתן של ציפיות, גרעין האקומבנס והאמיגדלה, שאחראים לתגובות הרגשיות שלנו לאחר שמיעת מוזיקה, ההיפוקמפוס, שמאחסן את הזיכרונות ממוזיקה ומחוויות מוזיקליות ועוד.

במקום כדורים, שירים: מוזיקה וחרדה

חוקרים מאוניברסיטת מקגיל במונרטיאול פרסמו ב-2013 סקירה של מעל 400 מחקרים בנושא מוזיקה והשפעותיה בכתב העת Trends in Cognitive Sciences. באחד המחקרים נבחנה השאלה האם מוזיקה מפחיתה חרדה. החוקרים ביצעו ניסוי שבו חילקו מטופלים שעמדו לעבור ניתוח, סיטואציה מלחיצה ללא ספק, לשתי קבוצות. לקבוצה אחת הושמעה מוזיקה לפני הכניסה לניתוח, ולקבוצה אחרת ניתנו כדורים המפחיתים חרדה. המדענים בחנו הן את האופן שבו המטופלים דירגו את רמת החרדה שלהם לפני ואחרי הטיפול, והן את שיעורו של הורמון הסטרס קורטיזול בגופם.

הם גילו כי שיעורי הקורטיזול ורמות החרדה שדיווחו עליהם המטופלים שהקשיבו למוזיקה היו נמוכות מאשר של אלה שלקחו את התרופות. "ההבטחה המגולמת כאן גדולה מאחר ומוזיקה פחות יקרה מן הסתם מתרופות, אינה עשויה לפגוע בגוף ואינה נושאת עמה תופעות לוואי", כתבו בסקירתם.

מפתחת את המוח, הורסת את הריכוז

מחקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה והנוירולוגיה הראו כי אימון מוזיקלי מפתח אצל ילדים יכולות קוגניטיביות ,כגון יכולות מילוליות ויכולת הסקת מסקנות.
ומוזיקה יעילה לא רק לילדים.

מחקר אחר הראה כי אצל אנשים מבוגרים, האזנה למוזיקה יכולה לסייע לשמור על המוח צעיר.

למעשה, יותר ויותר טיפולים בחולי אלצהיימר מורכבים מהשמעת מוזיקה, תוך בלימת ההידרדרות הקוגניטיבית. מחקר נוסף, למשל, מצא כיצד שירי ארץ ישראל הטובה והישנה סייעו לחולי אלצהיימר.
למרות כל היתרונות, מוזיקה יכולה להשפיע עלינו לשלילה, בעיקר בזמן שאנו מנסים להתרכז במטלות אחרות הדורשות להפעיל את יכולותינו השכליות, כמו עבודה או לימודים.
אחד המחקרים המוקדמים בנושא בחן את השפעתה של המוזיקה בקרב עובדי פס ייצור במפעל וטען כי היא משפרת את יצרנותם ושומרת עליהם ערניים. עם זאת, המאמר הזה זכה לביקורת מאחר והנבדקים עסקו בעבודה פיזית החוזרת על עצמה ולא דרשה יכולות קוגניטיביות. מבקרי המחקר טענו כי ניתן לייחס את העלייה ביצרנות בכך שהמוזיקה הפיגה מהשעמום שלהם.
מחקרים יותר מורכבים הדגימו כי עבור רוב המטלות הדורשות מאמץ קוגניטיבי, המוזיקה פוגמת ביעילות, וכי עדיף לעבוד כאשר יש דממה ברקע. מחקר משנות ה-80 הראה כי נבדקים שהקשיבו למוזיקה קצבית שאהבו תפקדו פחות טוב כשנדרשו לספור לאחור מאשר אלה שלא הקשיבו למוזיקה. מאמר שפורסם לאחרונה הראה כי השילוב של מוזיקה ודיבור ברקע, בהשוואה לרעש לבן, גרם לנבדקים להיות יותר עצבניים ופגע בתוצאותיהם במבחני זיכרון ומתמטיקה.

מדוע מוזיקה פוגמת ביכולת להתרכז?

לפי דניאל לוויטין, שחיבר ספר פופולרי בשנת 2006 בשם "This is your brain on music: science of a human obsession".

ככל שהמוזיקה תופסת אותנו יותר, במיוחד שירים עם מילים, נפגמת יכולתנו להתרכז במטלות מילוליות.

לא רק מילים, אלא גם שינוי תכוף במקצבים פוגע ביעילות שלנו. עבור רבים מאיתנו קשה לחלק את תשומת הלב בעת ובעונה אחת למספר דברים, ומילות השיר יכולות להסיט את תשומת לבנו בקלות.
מחקרים נוספים מצאו כי השפעת מוזיקה על הריכוז עשויה להיות שלילית יותר על אנשים מבוגרים יותר, כמו גם על אנשים מופנמים. ניסוי אחד נתן לאנשים שהגדירו עצמם כמופנמים ומוחצנים לשמוע את השיר "New Sensation" של אינקסס, וביקשו מהם לזכור תמונות ולקרוא פסקה. תוצאותיהם של המופנמים היו פחות טובות משל המוחצנים.

    

 

השפעות המוזיקה על המוח

מקור: אשלנט

מלבד הפרשות האוקסיטוצין והדופמין, מוזיקה תורמת:

לשיפור החשיבה המרחבית

נמצאו במחקרים שונים שהאזנה למוזיקה ונגינה בכלי נגינה ישפיעו על ההתפתחות קוגניטיבית של ילדים. נטען כי בעזרת האזנה לסוגים מסוימים של מוזיקה ניתן לשפר את החשיבה המרחבית טמפורלית, החשובה לניתוח ופתרון בעיות בתחומי מתמטיקה והאדריכלות והאומנות.  

לשיפור הזיכרון המילולי

במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נטען כי ניתן לשפר את הזיכרון, בייחוד אצל ילדים, על ידי חשיפתם ללימוד כלי נגינה. עוד נטען, כי שיעורי נגינה אחראים במקרים רבים לא רק לשיפור הזיכרון הקשור ליכולות מוזיקליות, אלא גם לשיפור משמעותי בזיכרון המילולי ולשיפור מסוים בזיכרון העבודה,בזמן שמיעת מוזיקה המוח מפעיל שני צדדים בו זמנית צד אחד האחראי על שמירת מידע וצד שני אחראי על הוצאת מידע שנזכר ובזמן שמיעה של מוזיקה שני הצדדים במקביל שמביא למקסימום שמירת מידע.

לשיפור הריכוז, תשומת הלב והערנות

מוזיקה משפרת את הריכוז ותשומת הלב וגם מפיגה עייפות , מוסיקה קלה או קלאסית מרגיעה משפרת את משך ועוצמת הריכוז בכל קבוצות הגילאים ורמות היכולת.

לא ברור איזה סוג של מוזיקה עדיף אך מחקרים הראו השפעה רבה של המוזיקה על הריכוז.

במדינות רבות נהגו לשלב לימודי מוזיקה כבר בגני ילדים מתוך מחשבה כי המוזיקה עוזרת בפיתוח מיומנות בסיסיות בריכוז קשב שיתוף פעולה ומשמעת עצמית.
 

מלבד השיר הזוכה בתואר המרגיע ביותר, מופיעים ברשימת עשרת השירים המרגיעים אמנים עכשוויים כמו אדל וקולדפליי, יחד עם מאסטרים מהעבר כמו מוצרט ובטהובן.