חוקרים מסכימים גם ששימוש זהיר ומבוקר בפסילוסיבין יכול להיות טיפול ראוי במצבי חרדה קיומית עמוקה וייאוש הנלווים לעתים קרובות לסרטן בשלב מתקדם. מחקרים נוספים בודקים את ההשפעה של מינון נמוך של החומר על התפקוד הקוגניטיבי והרגשי של חולי פרקינסון, השפעתו על המערכת החיסונית ויכולתו לעזור לגוף להתמודד עם סוגי סרטן שונים.

______________________________

בסוף שנות ה-50 החל אלברט הופמן, הכימאי השוויצרי ש"גילה" את ה-LSD, להסתקרן לגביהן והפך למדען המערבי הראשון שזיהה, בודד וסנתז את החומרים הפעילים בפטריות הזיה, תרכובות הנקראות פסילוסיבין ופסילוצין. התברר שהפטריות עצמן ממירות טריפטופן, חומצת אמינו, לתרכובות פסיכדליות אורגניות כמו פסילוצין.

התרכובות האלה מייצרות אינטראקציה עם קולטני הסרוטונין במוח שלנו והתוצאה היא, בין השאר, תחושות של הנאה והזיות.

חברת סנדוז, ענקית התרופות שבה עבד הופמן, מיהרה לזהות את הערך התרפויטי שבהן והחלה בשיווק תרופה בשם אינדוסיבין שעוררה התלהבות בקרב מטפלים וחוקרים.

אינדוסיבין נתפסה כתרופה בטוחה בעלת פוטנציאל עצום לטיפול במגוון רחב של פתולוגיות נפשיות, כולל דיכאון והתמכרות.

אבל כמו שיודע כל מי שמתעניין בנושא, זמן לא רב לאחר מכן הוכרזה המלחמה בסמים ואחד מקורבנותיה היה הפסילוסיבין, שסווג כחומר ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר ונעלם ממדפי הרוקחים ומארגז הכלים הטיפולי.

כל זה השתנה בשנים האחרונות. קנאביס פרץ את הדרך להשבת הפסיכדליים לתמונה, ובימים אלה העניין בפטריות מגיע לשיא חדש, אם לשפוט לפי הגיוסים הבורסאיים האחרונים של חברות תרופות המתמחות בשימוש בפסילוסיבין.

התהליך הזה מתרחש יחד עם שינויים במעמדו החוקי של החומר, שמאפשר לבצע עליו יותר מחקר. ממשלת קנדה, למשל, אפשרה לאחרונה לחולים סופניים להחזיק ולצרוך פטריות המכילות את החומר. השינוי הרגולטורי הזה התרחש זמן קצר לאחר שאורגון הפכה למדינה האמריקאית הראשונה שהפכה לחוקית את ה"פסיכותרפיה בסיוע פסילוסיבין".

אבל לא צריך להיות חולה כדי ליהנות מההשפעה של הפטריות. אלפי שנות שימוש בציבור, לצד מחקרים קליניים, מראות שפסילוסיבין יכול להעניק לאנשים בריאים בגופם ובנפשם חוויות בעלות משמעות אישית משמעותית ומתמשכת.

אני יכולה להעיד על כך באופן אישי ואנקדוטלי, אם כי התנסיתי במינון מזערי (Microdosing) יותר מאשר בטריפים (ועל כך ברשימה אחרת). לכן אני מזדהה עם החוקרים שקוראים לקטלג מחדש את הפסילוסיבין בקטגוריה הקלה ביותר של ה-FDA, לצד CBD (החומר הפעיל בקנאביס) וסירופ שיעול.

למרבה הצער, בישראל החומר הזה ונגזרותיו אינם חוקיים עדיין. עם זאת, מי שמעוניין בכך יכול למצוא מרכזים טיפוליים בכמה מדינות אירופאיות (בהולנד ובאנגליה בוודאות) שבהם אפשר לעבור ריטריטים של פסילוסיבין בקבוצה, בזוג או לבד, בפיקוח רפואי ובליווי טיפולי.

כל מה שאתם צריכים לעשות זה לכתוב בגוגל: Psilocybin retreat Europe. קחו בחשבון שהקורונה מגבילה את האפשרויות, ושהמחיר גבוה באופן מרתיע. אבל תמיד אפשר לחלום, ובכל מקרה מדובר בקצה חוט שאם תעקבו אחריו צפוי להוביל אתכם לפתרונות נוספים.

אז מה יהיה? הסטארט-אפים מנצנצים והמחקר הפסיכיאטרי מבטיח, הרגולציה מתאימה את עצמה והמשקיעים מתלהבים. השוק העולמי של פטריות מאכל צפוי להגיע לשווי של 69 מיליארד דולר עד שנת 2024, ואפילו מעצבי תכשיטים ואמנים פונים לפטריות כדי לקבל השראה. לכן, לא משנה אם אתם רואים בפטריות נציגות קדושות, סחורה יוקרתית, מזון בריא, תרופה או סחורה יוקרתית - חגיגות הפטריות בעיצומן וכדאי להצטרף.
 
______________________________

פטריות הזיה נגד דיכאון

מאת ד"ר עידו מגן | מכון דוידסון | 1 בנובמבר, 2017

ממצאים התחלתיים מראים שסמים פסיכדליים עשויים בתנאים מסוימים להקל את התסמינים של דיכאון. חלק מהחולים תיארו את ההרגשה כ"אתחול מחדש של המוח"

מחקר חדש שופך אור על התועלת הרפואית של סמים פסיכדליים. לפי ממצאיו פטריות הזיה עשויות "לאפס" את הפעילות של מעגלים במוח שממלאים תפקיד מפתח בדיכאון. מזה זמן רב ידוע שהמרכיב הפסיכואקטיבי בפטריות ההזיה, פסילוציבין, מפעיל את הקולטנים לסרוטונין, מוליך עצבי שרמה נמוכה שלו קשורה לדיכאון ושהתרופות נוגדות הדיכאון  מגבירות את פעילותו.  החוקרים טיפלו בחולים עם דיכאון בפסילוציבין ועקבו אחר תפקוד המוח לפני הטיפול ואחריו.

חומרים פסיכדליים, שמשנים את התודעה שלנו, הראו תוצאות מבטיחות בטיפול בדיכאון והתמכרויות בכמה ניסויים קליניים שפורסמו בעשור האחרון. כעת, במחקר חדש שנערך בקולג' האימפריאלי של לונדון, נחשפו שינויים בפעילות המוח שהיו קשורים להפחתה משמעותית וארוכת טווח בתסמינים הדיכאוניים. משתתפי המחקר דיווחו על שיפור שנמשך עד חמישה שבועות לאחר הטיפול.

במחקר השתתפו 20 חולי דיכאון שלא הגיבו לתרופות המקובלות. הם טופלו בשני מינונים של פסילוציבין (10 ו-25 מ"ג), בהפרש של שבוע. 19 מהם עברו סריקת מוח ראשונית לפני הטיפול, סריקה נוספת  יום אחד לאחר המינון הגבוה וסריקה שלישית חמישה שבועות לאחר הטיפול. צוות המחקר השתמש בשתי שיטות לסריקת מוח, ביניהן דימות תהודה מגנטית (MRI), כדי למדוד שינויים בזרימת דם באזורים במוח ושינויים בחוזק הקשרים העצביים ביניהם במצב מנוחה. כמו כן דיווחו החולים על חומרת התסמינים הדיכאוניים שלהם באמצעות שאלונים.

מיד לאחר הטיפול בפסילוציבין הראו כל החולים ירידה כלשהי בתסמינים הדיכאוניים, למשל שיפור במצב רוח והקלה המתח הנפשי שבו היו שרויים.

12 מתוכם עמדו בקריטריונים הנדרשים להגדרת תגובה חיובית לטיפול, מבחינת עוצמת הירידה בתסמינים.  בסריקה נראתה אצל חולים שהגיבו היטב לטיפול ירידה בזרימת הדם באמיגדלה – אזור קטן במוח שמעורב בעיבוד תגובות רגשיות. בין שני המדדים נמצא מתאם: ככל שהשינוי בזרימת הדם בין שתי הסריקות היה גבוה יותר, גם השינוי בתסמינים הדיכאוניים היה גדול יותר.

בסריקה המוחית השלישית נראתה החלשה של הקשר העצבי במצב מנוחה בין תת-אזור בהיפוקמפוס– האיזור שאחראי לניווט, ללמידה ולזיכרון, לבין קליפת המוח הקדם-מצחית – אזור שאחראי על קבלת החלטות ותכנון פעולות. הקשר הזה דווקא מתחזק בדיכאון, כך שנראה שהטיפול מתקן את השינויים שנגרמים במצב דיכאון.

לא ברור עדיין מה הקשר בין השינויים האלה לתסמינים הדיכאוניים, אבל אם פסילוציבין יכול לתקנם, אין פלא שהוא משפר גם את התסמינים הדיכאוניים. יתר על כן, נמצא הבדל בעוצמת השינוי בקשרים בין חולים שהגיבו לטיפול לאלה שלא – הראשונים הראו שינויים גדולים יותר, שנמצאו מובהקים סטטיסטית.

"איפוס המחשב במוח"

ד"ר רובין קרהרט-האריס (Carhat-Harris), ראש תחום המחקר הפסיכדלי בקולג' האימפריאלי שעמד בראש המחקר, אמר בריאיון ל"גרדיאן": "הראינו לראשונה שינויים ברורים בפעילות המוח אצל אנשים מדוכאים שטופלו בפסילוציבין לאחר שהטיפול המקובל נכשל. אחדים מהחולים שלנו תיארו תחושה של "איפוס" המוח לאחר הטיפול. פסילוציבין עשוי לדרבן אותם לצאת מהמצב הדיכאוני ותוצאות הדימות תומכות באנלוגיה שלהם ל"איפוס". השפעות דומות לאלו נראו בטיפול בנזעי חשמל (מתן שוק חשמלי מבוקר - אחד הטיפולים המקובלים כיום לחולי דיכאון; ע"מ)".

מחברי המאמר מאמינים שהממצאים מספקים הצצה במה שמתרחש במוחות של אנשים לאחר שימוש בסמים פסיכדליים: פירוק הרשתות במוח במהלך ה"טריפ" ולאחר מכן חיבור מחדש. הם מודים עם זאת שהמחקר שלהם מוגבל בגלל מספר הנבדקים הקטן והיעדר קבוצת ביקורת או פלצבו. כמו כן הם מדגישים שיהיה מסוכן לחולים עם דיכאון לנסות לרפא את עצמם באמצעות חומרים פסיכדליים בלי פיקוח רפואי הדוק.

דיוויד נאט (Nutt), מנהל היחידה לנוירופסיכופרמקלוגיה והמחבר הראשי של המאמר, הדגיש בריאיון ל"גרדיאן": "מחקרים גדולים יותר דרושים כדי לראות אם ההשפעה החיובית תימצא אצל חולים נוספים. עם זאת הממצאים הראשוניים הללו מרגשים ופותחים עוד כיוון שדורש בדיקה". כעת החוקרים מתכננים לבחון את יעילותו של פסילוציבין לעומת נוגדי דיכאון בניסוי שאמור להתחיל בראשית השנה הבאה.

שימו לב: הכתבה מספקת מידע מדעי כללי בלבד ואין לראות בתוכנה תחליף לייעוץ רפואי אישי אצל אנשי מקצוע.

_______________________

פטריות הזיה נגד הפרעות נפשיות

מאת ד"ר עידו מגן | מכון דוידסון | 17 ביולי, 2017

ניסויים קליניים מראים תוצאות מעודדות לשימוש בחומר הפעיל של "פטריות קסם" כטיפול חלופי לחרדה, דיכאון והתמכרויות.

סמים פסיכדליים כמו LSD ופטריות משנות תודעה זכו למוניטין של סמי מסיבות, בשל ההזיות שהם גורמים, ולא מקובל להשתמש בהם כטיפול תרופתי. אולם בשל דמיונם למוליכים עצביים כמו סרוטונין, שמעורבים בעיבוד הרגשות שלנו, ויכולתם להשפיע על תפיסתנו ולהתערב במצב התודעה שלנו, מתבקש לכאורה להשתמש בהם גם לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות. סקירה שפרסמו חוקרים מקליפורניה מעלה כי יש סבירות טובה שטיפול כזה אכן יצליח.

LSD, אקסטזי (MDMA) ופסילוציבין (החומר הפעיל ב"פטריות קסם") הם סמי הזיה שמשפיעים על תודעת המשתמש. המשותף לכולם הוא שהם פועלים על קולטנים של המוליך העצבי סרוטונין. לאחרונה הראו מחקרים שאקסטזי יעיל בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית, ואילו פסילוציבין יעיל נגד דיכאון. המחקרים האלה, כמו גם הדמיון במנגנון הפעולה בין סמי ההזיה לחלק מהתרופות הפסיכיאטריות – בעיקר מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין – מעוררים תקווה שאפשר יהיה להשתמש בהם לא רק ל"טריפים", אלא גם למטרות רפואיות.

מאמר הסקירה, שפרסם צוות חוקרים מאוניברסיטה בקליפורניה, בחן שבעה ניסויים קליניים שנערכו עד סוף 2016 ובחנו את השימוש בפסילוציבין לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון, הפרעה טורדנית-כפייתית והתמכרות לאלכוהול ולטבק. המטופלים בכל המקרים היו חולים שלא הגיבו לתרופות המאושרות לשימוש בהפרעות האלה, כגון נוגדי דיכאון מקבוצת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין. הניסויים כללו גם טיפול פסיכותרפי לפני הטיפול בפסילוציבין, במהלכו או אחריו.

בכל המחלות, פסילוציבין השפיע לטובה במקרים שבהן תרופות סטנדרטיות לא הועילו, ממצא שרומז שהוא יכול לשמש טיפול חלופי לחולים רבים, בייחוד אלה שאינם מגיבים לתרופות אחרות. לדברי החוקרים, יתרון חשוב של הפסילוציבין על פני התרופות המקובלות הוא שאפשר לראות את ההשפעה המיטיבה שלו כבר אחרי סדרות טיפול בודדות, בניגוד לתרופות שמצריכות לעיתים טיפול יומיומי ממושך. כמו כן נראה שההשפעה נמשכת יותר זמן. תופעות הלוואי של הטיפול לא היו חמורות וכללו בעיקר כאבי ראש ובחילות, ועליות זמניות בלחץ הדם ובקצב הלב. חלק מהאנשים חוו חרדה ותופעות פסיכוטיות, אך אלו היו חולפות, כך שבסך הכל אפשר לומר שפסילוציבין בטוח לשימוש ואינו מסכן את חיי המטופלים.

לסגור את התוויות

למרות הסימנים המעודדים, עדיין לא ידוע עד כמה הפסילוציבין מועיל כלשעצמו, אם בכלל, בלי טיפול פסיכותרפי נלווה. כמו כן, אילוצים אתיים מגבילים את השימוש בפסילוציבין, שנחשב סם מסוכן, כטיפול ראשי – בניגוד לשימוש בו כטיפול תומך שאינו יוצר בעיה אתית. הממצאים המעודדים של הניסויים הקליניים שנסקרו מצדיקים עריכת ניסויים גדולים יותר שיכללו גם יותר ניתוחים סטטיסטיים, בדרך לקבל את אישור מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לשימוש תרופתי בחומר מעורר ההזיות.

"הניסויים הקליניים שנסקרו במאמר היו ניסויים של שלב 2 שבדקו בעיקר את בטיחות השימוש בפסילוציבין ואת התועלת שלו, אולם חלקם היו במתכונת של "תווית פתוחה" (open label) – כלומר, הן המטופלים והן המטפלים ידעו מי מקבל כל טיפול, וגם חסרו ניתוחים סטטיסטיים רבים", אומר קלאן תומאס (Thomas), המחבר הראשי של הסקירה. נציין גם שניסויי תווית פתוחה מעלים חשש להטיה בפירוש התוצאות בשל ידע מוקדם, ולכן במרבית הניסויים הקליניים מקפידים שהמטופלים, המטפלים או שניהם גם יחד יהיו "עיוורים" לטיפול ושייעשה שימוש במקביל בפלצבו – תרופת דמה או טיפול דמה.

ניסויים קליניים מתקדמים (שלב 3), שכוללים מאות עד אלפי מתנדבים בכמה מרכזים רפואיים, יוכלו אולי לבסס את היעילות האמיתית של פסילוציבין ולקדם את השימוש הפסיכיאטרי בו. אחד היתרונות בניסויים כאלה על חומר כמו פסילוציבין הוא שאם יתברר שאכן הוא מועיל, כפי שהתברר, למשל לגבי אקסטזי, הדבר יאתגר את התפיסה הרווחת לגביו כחומר בלתי חוקי ומזיקי עם זאת, גם כך יידרשו ללא ספק שנים רבות ומאבק בהטיות תרבותיות וחברתיות לפני שנוכל להיות עדים לפוטנציאל התרופתי האמיתי של החומרים האלה.

_____________________
 

בארה"ב פטריות קסם אינן חוקיות. הן מכילות חומרים מבוקרים כמו פסילוסיבין ופסילוצין. פירוש הדבר הוא שלפטריות הקסם אין שום ערך רפואי מקובל ופוטנציאל גבוה להתמכרות.

אך דיווחים מדעיים מראים כי פטריות קסם יכולות לטפל בדיכאון. מינהל המזון והתרופות (FDA) אישר את המרכיב פסילוסיבין לשימוש בניסוי תרופתי לדיכאון עמיד לטיפול.

מהם היתרונות והחסרונות של שימוש בפטריות לדיכאון? ואיך הטיפול הזה משתווה לאפשרויות אחרות?

היתרונות של שימוש בפטריות נגד לדיכאון

יעיל לדיכאון עמיד לטיפול

מחקרים מראים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול מגיבים היטב לפסילוציבין. התוצאות מציעות כי פסילוסיבין 'מאפס' את מוחם של חולים אלה. ד"ר רובין קארארט-האריס הוביל את אחד ממחקרי הפסילוציבין ואומר ש"השפעות מוחיות דומות "מתרחשות" בטיפול אלקטרובולי. "

"ייתכן שפסילוסיבין מעניק לאנשים אלה את ה"בעיטה" הזמנית שהם צריכים בכדי לפרוץ ממצבי הדיכאון שלהם ... "

דיכאון עמיד לטיפול הוא כאשר תסמיני דיכאון אינם מקלים על ידי טיפולים מנוסים, כולל:

•     תרופות שונות
•     טיפולי דיבור שונים
•     שינויים באורח החיים
•     טיפולים אלטרנטיביים

תוצאות מתמשכות

מחקרים מראים כי ההקלה נמשכה עד חמישה שבועות לאחר שתי מנות של פסילוסיבין. מחקרים שונים מראים כי מנה אחת של פסילוסיבין יכולה להעלות חרדה ודיכאון בקרב חולי סרטן.

לעומת זאת, חולים מדוכאים רבים צריכים ליטול תרופות נוגדות דיכאון מדי יום ו / או להשתתף בטיפול מדי שבוע כדי לקבל הטבות דומות. צורות טיפול אלה יכולות להימשך גם במשך שנים.

תוצאות מהירות

לדברי פרופסור דייוויד נוט ממכללת אימפריאל קולג 'בלונדון, "המחקר שלנו הראה שפסילוסיבין הוא בטוח ומהיר, ולכן, אם הוא מנוהל בזהירות, יכול להיות בעל ערך לחולים אלה." במחקר אחד על פטריות קסם, כל החולים בדיכאון הראו שיפור לאחר שבוע.

תכונת הפעולה המהירה של פטריות פסילוסיבין לדיכאון אטרקטיבית מאחר ותרופות נוגדות דיכאון ו / או טיפול יכולים להימשך שבועות לפני שהמטופלים חשים תועלת.
זה יכול להיות בעייתי אם תסמיני הדיכאון שלך קשים. התנהגות פוגעת עצמית או מחשבות אובדניות קוראים לטיפול מיידי.

חיבור רגשי

חוקרים קובעים כי פטריות קסם עוזרות לחולים בדיכאון להתחבר מחדש לרגשותיהם.

הם מנוגדים באפקט זה לתרופות נוגדות דיכאון, המקלות על דיכאון על ידי שיטוח הרגשות שלך. מטופלים רבים המשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון אומרים שהם מסייעים בהפחתת מצב רוח ירוד, אך הם מקהים גם מצב רוח חיובי. זה יכול להשאיר אותך קהה או שטוח.

נראה כי פסילוסיבין מציע יתרונות לחולים על ידי הגדלת העיבוד הרגשי.

לאחר ניסוי הפסילוסיבין, המטופלים אמרו שהם מוכנים יותר לקבל רגשות. הם חשו כי טיפולים קודמים מעודדים אותם "לחזק את ההימנעות והניתוק הרגשי".

היעדר תופעות לוואי

אופי השפעות הפסילוסיבין והשימוש בו לטווח הקצר אומר שיש מעט תופעות לוואי. פטריות הן ללא תופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון שונות, הכוללות לעיתים קרובות:

•     תיאבון מוגבר ועלייה במשקל
•     אובדן חשק מיני או בעיות מיניות אחרות (זיקפה, ירידה באורגזמה וכו ').
•     עייפות ונמנום
•     פה יבש
•     ראייה מטושטשת
•     נדודי שינה
•     סְחַרחוֹרֶת
•     קלקול קבה וכאבי בטן
•     שלשולים או עצירות

החסרונות בשימוש בפטריות קסם לדיכאון

אפשרויות מוגבלות

פטריות קסם אינן חוקיות בישראל, כולל לשימוש קליני, ולכן חולים עם דיכאון אינם יכולים לקבל את הטיפול המתואר במחקרים לעיל אלא אם כן הם נרשמים לניסויים.

פטריות חוקיות במדינות מסוימות. זה לא נותן מענה מיידי לאנשים הסובלים מדיכאון במדינות אחרות, למרות שיש אנשים שמגיעים לאמסטרדם ולג'מייקה מסיבה זו.
השימוש שם גם לא נשלט או בנוי באותה צורה כמו מחקרי פסילוציבין.

ואולי לא יהיו פסיכותרפיסטים שמנחים את המפגשים.

לא טוב לבד... דורש ליווי -

חוקרים מזהירים מפני אנשים המשתמשים בפטריות לבד, כיתר התרופות.

הסיבה לכך היא כי זה כרוך בכמה סיכונים שאולי לא תוכלו להתמודד עמם לבד. אלו כוללים:

•     פָּרָנוֹיָה

•     בִּלבּוּל

•     הזיות מפחידות, הן בעלות שמיעה והן חזותיות

•     התעלמות (התחושה שהסביבה שלך לא אמיתית)

•     דפרסונליזציה (מצב בו המחשבות והרגשות שלך נראים לא אמיתיים)

•     מחשבות מטרידות

כשאין לך איש מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש שידריך אותך בחוויה קשה או שיעבד אותה לאחר מכן, זה יכול להיות בעייתי בטווח הארוך.