אולי דווקא בתקופה הזו של טלטלה עצומה בתחושת הביטחון, בחוסר אונים אל מול נסיבות, ובידוד מאולץ וכפוי, אנחנו שעמדנו בתור במשתלה, היינו רעבים לתקווה – למשהו לטפל ולהצמיח, משהו שנוכל להנות ממנו בחושים ובתודעה, משהו שיסמל לנו את הקשר עם החוץ, שלא אבד, רק הצטמצם באופן זמני, משהו שינשים אותנו, בתהליך פוטוסינתיזה קונקרטי ונפשי כאחד.
מתוך מאמר מאת קרין אמיתי, MSW, עו״ס קלינית בתל אביב
ישנה הכרה בערך התרפויטי של צמחים על בני אדם, בין אם באופן ישיר או עקיף – כלומר בין אם נעשה שימוש ישיר בגינון ככלי טיפולי ובין אם הגברת הרווחה הנפשית היא על ידי שהייה בטבע או באמצעות עיסוק בגינון בשעות הפנאי.
אחת ההשפעות המשמעותיות המדווחות היא בהפחתה של לחץ ותשישות מנטלית, השפעות שגם נותנות אותותיהן במדדים פיזיולוגיים בהפחתה של לחץ הדם וקצב הלב.
השפעה נוספת חשובה, שקשורה בעיסוק פעיל בגינון, בין אם לפנאי, או במסגרת טיפולית או שיקומית הינה עלייה בתחושת ערך עצמי, מסוגלות עצמית, מודעות ואחריות.
כמו כן, פעילות בגינון הנעשית בקבוצות מגבירה תחושת שייכות, משפרת כישורי תקשורת, מפחיתה בדידות ויוצרת תחושת קהילתיות ושותפות.
בהקשר הזה,מעניינת בעיני ההתבוננות בקשר ההדוק והשורשי, תרתי משמע, בין המילים "צמח", "לצמוח" ו"להצמיח", נראה שהעיסוק בצמחים מהווה קרקע פורייה לצמיחה פנימית, חיצונית ובינאישית.
יש בזה משהו כל כך בסיסי, בראשיתי אפילו.
האופן הראשוני והפרמיטיבי ביותר של החוויה שלנו בעולם היא דרך המגע, דרך תחושות בייחוד על מגע העור. חוויות אלו, כפי שמלמד אותנו אוגדן, הן ראשית המשמעויות הפסיכולוגיות המתגבשות בהמשך לחוויה של שייכות, החזקה, גבולות וביטחון, כמובן בהנחה ואותן חוויות היו תואמות את הצרכים של התינוק באופן טוב דיו.
האדמה מסמלת בתרבויות רבות את בסיס ראשוני ( ואולי לא סתם הביטוי "אמא אדמה") הטומן בחובו את מעגל החיים והמוות בעלת איכויות של הכלה, הזנה וצמיחה, וגם של סוף - "מן העפר באנו ואל העפר נשוב" (בראשית ג', י"ט), ומתוך הבנה זו כיום ישנו מודל ספציפי, טיפול בשולחן חול, בתחום של פסיכותרפיה בהבעה ויצירה, שקשור למשחק עם אדמה.
ניתן לראות שההשפעה התרפויטית של הצמחים היא במרחב שבין החושי והקונקרטי, לסימבולי ולהשלכתי.
צמחים מתקיימים במרחב העדין שבין אדמה לשמיים, בין שורשים לבין הפרח.
אני חושבת על מילות השיר "ילד" של עידית ברק:
"מה צריך ילד? מקום שיוכל לגבוה, ומבוגר אחד שיעזור לו עם התקרה".
ואולי לא רק ילדים זקוקים לכך, אלא כולנו – מקום מזין שנוטע ביטחון ביכולת לפרוש כנפיים, ובעת הצורך לשוב ולהיטען מחדש בכוחות.
התועלות הנפשיות של עיסוק בגינון
ישנן עדויות לערך תרפויטי רב של עיסוק בגינון בקרב אוכלוסיות שונות.
למשל, נראה כי יש תרומה לעיסוק בגינון בקרב אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה, המתבטאת בשיפור בתפקוד יומיומי, הפחתה של התפרצויות זעם ושיפור במיומנויות תקשורת.
אוכלוסייה נוספת בה נמצאו עדויות לתרומה של צמחים היא טיפול נפשי בחולי אלצהיימר. השהות והעבודה בגינה היוו גורם חוסן למניעה של התדרדרות והנמכה קוגניטיבית וכן נראה כי מתמודדים עם אלצהיימר שעבדו בגינה סבלו פחות מהפרעות בשינה והתפרצויות זעם.
עיסוק בגינון תורם גם לילדים עם לקויות למידה באופן שמשפר את הערך העצמי שלהם, את היכולת לעבוד בשיתוף פעולה ואת ההבנה של החשיבות של סדר, ארגון והתמדה. תרומות אלו מיוחסות לגורמים שונים, בין אם לפעילות הפיזית, לעבודה בקבוצה וכדומה.
אחד הגורמים המעניינים הוא ההתייחסות להשפעה של המרכיבים החושיים בעיסוק בגינון – הריחות, הצבעים, המגע של האדמה.
צמיחה נפשית
ומה ניתן לעשות כשיש מקומות בהם השורשים לא חזקים דיים, או בהם האדמה לא מכילה את כל החומרים הדרושים להזנה שלנו. בין היתר, אלו שאלות שאנחנו מחפשים להן תשובות בטיפול. מעגליות החיים והיכולת לנוע כרוכים זה בזה – אנחנו בעלי יכולת להצמיח את עצמנו ואחרים, ולעיתים, זקוקים גם להיות מוזנים על ידי מישהו אחר, ומידת הגמישות שאנחנו מפתחים ומאפשרים לעצמנו במרחב הזה, מסייעת לצמיחה שלנו.
על הגבול שבין הפסיכולוגי לרוחני, אני מתבוננת על הצמחים כהזדמנות לתרגול של קבלה עצמית.
אומרים שלצמחים שונים דרושים תנאים שונים כדי לגדול, וכך גם לבני אדם. פעמים רבות אנחנו מאבדים קשר עם התנאים הדרושים לנו, בניסיון לרצות, או להתאים את עצמנו ומפתחים מעין "לבלוב כוזב".
הבעיה היא שבמקרים אלו הנבילה קיימת, היא רק פנימית ולעיתים חבויה אפילו מעצמנו, עד שאנחנו לא מגיעים לקצה גבול היכולת.
שאלה נוספת שאנחנו שואלים את עצמנו, ובטיפול, היא כיצד נוכל להיות פרח שלבלובו אותנטי ואמיתי, מה התנאים הדרושים לאדמה הייחודית שהיא שלנו, שהיא אנחנו.
בטיפול נפשי אנחנו עדים ונדהמים כל פעם מחדש מהאופן שבו כל אחד מאיתנו הצליח לצמוח ולשרוד, לעיתים גם תנאי מחייה קשים ביותר, וגם עדים לאופן בו אותה יכולת של עמידות שהיוותה מגן, עלולה להפוך לאדמה יבשה ונוקשה ולהוות תנאי מחייה קשים מסוג אחר, באופן שלעיתים מנותק מהחוויה המקורית, אך מקור לכאב ולמצוקה.
אוגדן אומר לנו בהקדמה לספרו "על אי היכולת לחלום":
" גדילה פסיכולוגית .. כרוכה בחיזוק היכולת להישאר חי וערני לאמת המלאה של החויה הרגשית... על האנליטיקאי לכבד את הדרכים שבהן התחמקויותיו של המטופל מן האמת שמרו על שפיותו משחר ילדותו... חלק גדול מתפקידו של האנליטיקאי הוא ההחזקה של המתח בין הפחד של המטופל לאיבוד שפיותו לבין הצורך שלו באמת"
אותו כבוד למנגנוני ההישרדות, הוא גם קריאה לאמונה ביכולת של המטופל לשאת את האמת ולפלס את דרכו, ביכולת שלו לחלום.
אנחנו נעים עם המטופלים, לעיתים בסערה של ממש, אותה אנחנו מבקשים לשרוד איתם, בין מקומות הייאוש, התקיעות, השממה, החידלון, לבין התקווה לצמיחה אישית ובינאישית, לחיים.
מקורות:
אוגדן, ת. (2001). הקצה הפרימיטיבי של החוויה. תל אביב: עם עובד.
אוגדן, ת. (2011). על אי היכולת לחלום. תל אביב: עם עובד
סלומון, ל. (2014). אדמה מזינה. אדם צומח – ביטאון בנושא גינון טיפולי, 25, עמוד 29-30
Elings, M. (2006). People-plant interaction: the physiological, psychological and sociological effects of plants on people. In Farming for health (pp. 43-55). Springer, Dordrecht.
מאת .happysoul.tarot
צמחי הבית הללו עוזרים להקל על תסמיני החרדה, מכיוון שהם משפרים את איכות האוויר. אם אתם עובדים בפנים או מבלים שעות ארוכות בבית, אתם נושם רעלים על בסיס קבוע.
איכות האוויר ממלאת תפקיד משמעותי בבריאות הכללית שלך. צמחים משפרים את איכות האוויר, מה שמשפר את איכות הבריאות שלך בכללותה - כולל הפרעת החרדה שלך.
מחקרים רבים הראו שצמחי בית לחרדה מבצעים את הפעולות הבאות:
שיפור את זמני התגובה
הגברת הקשב
הורדת לחץ דם
שיפור הנוכחות
שיפור הרווחה
העלאת התפוקה
שיפור השינה
הורדת רמות חרדה
הפחתת דיכאון קל
הגברת הסיפוק העצמי
חלק מהצמחים הללו עוזרים בשיפור איכות האוויר בבית או בחדר, וחלקם עוזרים לשפר את רווחתך עם הריחות שלהם.
גינון נגד דיכאון וחרדה
"גינון הוא דרך להירגע. זוהי עוד דרך ליצור ולשחק עם צבעים".
Oscar de la Renta
__________________________
'יש משהו בגינה שלא דומה לשום סביבה אחרת. עבור רבים, הגן הוא מקום לחזור הביתה לעצמך - בידיים תחובות באדמה חיה, אנו נושמים את ניחוחם של רוזמרין ונענע ואנחנו יודעים מי אנחנו.
"הגן מחבר אותנו לעצמי הפיזי שלנו. אנחנו כאן ועכשיו, הנשימה הזו, העלה הירוק והרענן הזה. כשאנו מתחילים לחקור את כל חלקי הגן, כולל עצמנו, אנו רואים עד כמה הגן עצום ומורכב באמת. אנו מתחילים לראות את עצמנו כחלק ממכלול גדול יותר. אנו רואים כיצד פעולותינו משפיעות על חלקים אחרים במכלול זה, וכיצד הן משפיעות עלינו. באופן זה הגן הוא כלי לחמלה ולהבנה מעמיקה יותר.
Clea Danaan
__________________________
מה הקשר בין לחץ לגינון? גינון ביתי לא רק מפחית סטרס - הוא גם מאריך חיים.
מחקר שכלל יותר מ-100 אלף נשים שנבדקו לאורך 8 שנים מראה שנשים שמקיפות את עצמן בצמחים חיות יותר.
________________
מחקרים רבים שנעשו ברחבי העולם הציגו קשר הדוק בין גינון ובריאות.
ממחקרים אלו עולה כי עיסוק בגינון תורם רבות להפחתת מתח וחרדה, גורם לעלייה בשביעות הרצון הכללית ובאיכות החיים.
ולא רק זאת, אלא שנמצא שגינון תורם גם לשמירה על משקל גוף תקין, כושר גופני גבוה ואפילו תפקוד קוגניטיבי משופר.
__________________
ובכלל, ידוע כבר שיציאה החוצה, לטבע, תמיד משפרת פלאים את מצב הרוח. מדענים מצאו כי בילוי שעתיים בשבוע בטבע קשור לבריאות ורווחה טובים יותר.
באחד הניסויים שבוצעו השתתפו 30 גננים במבחן קוגנטיבי תחת לחץ, שלאחריו חלקם נשלחו לחדר כדי לקרוא ספר וחלקם נשלחו לעסוק בעבודות גינון בחצר.
לא רק שהעוסקים בגינון דיווחו על רגיעה ושיפור ניכר במצב הרוח, אלא שנצפתה אצלם ירידה ברמות הורמון הקורטיזול ברוק (הורמון "הדחק"), גדולה משמעותית בהשוואה לזו שנמצאה אצל קוראי הספרים. מסתבר אם כן, שהעבודה בגינה גורמת להנאה ומשרה שלווה ורוגע.
אבל לא רק מצב הרוח משתפר כאשר אנחנו עובדים בגינה.
כיום, בעולם המודרני, אנו מבלים את רוב זמננו בישיבה, בד"כ מול מסך כלשהו. על מנת לשמור על בריאותנו דרושה פעילות גופנית, אך בואו נודה באמת – לא כולנו אוהבים לרוץ, לדווש או לשחות. במקרה הזה - עבודה בגינה היא פתרון מושלם. היא מאפשרת לנו להזיז קצת את הגוף, רק בלי להתאמץ יותר מדי - לכסח את הדשא, לגזום את הגדר, לנכש עשביה....ואם גם נהנים על הדרך, אז מה יותר טוב מזה?
חייתי עם חרדה ודיכאון מילדות וזה אתגר מתמשך למצוא דרכים חדשות להתמודד. מטיפול פסיכולוגי, דרך טיפול במצבי לחץ ועד פעילות גופנית (כשאני לא מדוכא מכדי לעשות זאת) ותרופות, אני עובד על זה הרבה זמן.
גינון מעניק תחושת חיים, יופי והערכה עצמית - כל עמדות הנגד לחרדה שלי.
היתרונות של גינון לבריאות הנפש שלך
אני יודע מה את.ה בוודאי חושב.ת: גינון? אם אין לך כבר עניין לטפח צמחים, אולי אתה יודע זאת בעיקר כדרך האהובה על ההורים או סבתא שלך לבלות סוף שבוע.
אבל הגינון - והתגמולים שלו - מיועד לכולם.
למעשה, זה עשוי לספק כמה יתרונות לבריאות הנפש עבורך.
מחקרים מצאו כי גינון וטיפול באמצעות גינון יכולים:
להפחית תסמינים של חרדה ודיכאון
לשפר את הקשב
להפחית את רמת הקורטיזול, הורמון הלחץ
להפחית את ה-BMI
להגדיל את שביעות הרצון הכוללת של החיים ואיכות החיים
אדמה אף תוארה כבעלת תכונות נוגדות דיכאון.
החוקרים מצאו כי חיידקים שנמצאו באדמה עזרו למעשה להפעיל תאי מוח שיכולים לייצר סרוטונין. זוהי תוספת די מדהימה לתחושת הנוכחות וההכרה שגינון יכול להביא.
גינון אף שימש כטיפול בקרב אוכלוסיות שונות. לדוגמה, מחקר אחד מצא שגינון שיפר את רווחתם הפסיכוסוציאלית של אנשים בכלא.
גינון, כמו טיפולי אמנות אחרים, שונה מטיפולים מסורתיים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), מכיוון שהוא מועיל יותר בעקיפין. במקום לעבוד על כל הבעיות שלך במילים, אתה מתמודד עם הידיים שלך.
הצמח שלך יכול להיות תלוי על וו בתקרה שלך, ובכל זאת יש משהו בגינון שהוא כל כך מנקה. גינון יכול למקד את מחשבותיך, להעסיק את הידיים ולתת לך משהו לדאוג לו בעתיד.
אתה יכול לזרוע זרעים מילוליים כמו גם אמיתיים להערכה העצמית שלך על ידי פיתוח תחושת מטרה והישגיות.
המחשבות שלי מתבהרות לאחר שאני מסיים לחפור בעפר.
לראות את הצמחים שלי צומחים זה מרגיש כמו לראות את עצמי צומח.
אני לומד להתמודד עם החרדה שלי כשהקקטוס שלי מעניק פרח.
לגינון אין רק פוטנציאל טיפולי פיזי ונפשי, אלא גם תועלת שמורגשת בכל החושים.
הגינון נותן לי משהו בתמורה: פטיו או מרפסת יפהפיים, עשבי תיבול טריים, או אפילו ירקות ופירות ביתיים.
השתתפות בגינון קהילתי יכולה גם (נוסף על כל יתר יתרונות הגינון) לעודד אנשים לאמץ התנהגויות חברתיות בריאות יותר.
אולי זה לא לגמרי מפתיע אז שחלק מהחולים מקבלים יותר ויותר זמן בפרויקטים של גינון בטבע ובקהילה כחלק מ"מרשמים ירוקים "של ה- NHS (שירותי הבריאות הלאומיים).
בשטלנד למשל, תושבי האי הסובלים מדיכאון וחרדה עשויים לקבל "מרשמי טבע", כאשר הרופאים שם ממליצים על טיולים ופעילויות המאפשרים לאנשים להתחבר לחיק הטבע.
מרשמים חברתיים - טיפולים לא רפואיים שיש להם יתרונות בריאותיים - משמשים כבר ברחבי ה- NHS כדי להתמודד עם חרדה, בדידות ודיכאון.
לעתים קרובות הם כרוכים בהפניית מטופלים לקהילה או לארגון וולונטרי, שם הם יכולים לבצע פעילויות המסייעות לענות על צרכיהם החברתיים והרגשיים, ויותר ויותר רופאים בוחרים בגינון קהילתי - מכיוון שיש לכך גם יתרון נוסף של כרוך בבילוי זמן. בטבע - אפילו באזורים בנויים מאוד.
ובסיס הראיות לטיפולים כאלה הולך וגדל - עם מחקר המצביע על כך שמרשמים חברתיים יכולים לעזור בשיפור רמות החרדה של המטופל ובריאותו הכללית.
צמיחה, גדילה, מעגלי החיים, קרקע יציבה, צמא, פריחה, קמילה, סערה, זרע שנזרע, לבלוב, גדיעה. הלשון משקפת את המילים המקבילות הרבות שבין עולם הצומח והטבע לעולם הנפש.
עולם הטיפול הנקרא "גינון טיפולי" הנו עולם נובט וגדל. הוא עדיין שתיל רך, מקצוע בהתפתחות. יש בו צדדים מעניינים וגלומות בו אפשרויות מרגשות למטפל, למטופל ולתחום הטיפול כולו.
הגינון הטיפולי הוא אמנם מקצוע ותחום דעת בהתהוות (שקד, 2018), אך יחד עם זאת העוסקים בו עומדים על כתפיהם של ענקים, כמו גם על ידע וניסיון שבחלקם הגדול עתיקים כמו החיים עצמם – האדם כחלק מטבע, צומח וקמל; האדם כחי בתוך הטבע כעוד חלק ממנו, כשותף ומשתתף; הטבע כמשאב, כאורח חיים, כנחמה ומרפא (Doherty, 2016; Hinds, 2016).
מערכות של אמונות הקשורות לעולם הטבע, טקסים ואורחות חיי אנוש נבנו בתוך יחסי הגומלין עם הטבע הצומח, ואלה סייעו לתעל פחדים, תקוות, השתאות מן הכוח העצום ובקשה לקבל מטובו (Jordan, 2016). מה שאולי נכנה "אנימיזם" או "פגאניזם", שורשי דתות הטבע של העולם הקדום, כרוכים כולם בטבע – הצומח, החי, הדומם. ניתן לראות באותן חוויות קדומות את ההתפעלות של האדם מן הטבע שסביבו, את ההכרה בכוחותיו הרבים ואת היות האדם משובץ בתוכו.
אם נסתכל על גורי האדם, הלא הם ילדים, נוכל לראות כי מקור החוויה של ההתפעמות האנימיסטית נוכח כוחות הטבע איננה קדומה כפי שניתן לחשוב עליה: העץ המרשים, הברק, זרם המים, האדמה הבקועה והזרע ששלח שורש פלאי וארוך מתוך גרגר זעיר ויבש למראה, כולם מראות מעוררי פליאה עבור ילדים (Burns, 2000). בנוסף לכך, מרפאים רבים בעבר ובהווה שואבים את הידע וכוחות הריפוי שלהם מעולם הטבע בו אנו חיים – אדמה, צומח, פרי הצומח, מים, מרחב, אויר ועוד (Grady, 2009).
לפיכך, דומה כי נוכחותו של הטבע בעולם הטיפול היא טבעית ומתבקשת.