"הייתי קצת מדוכא, אבל לא יכלתי להישאר במיטה כל היום כפי שהייתי עושה בעבר בדיכאון, הייתי צריך לצאת איתו לטייל 3 פעמים ביום. זה לא היה קל, אבל זה עזר לי לצאת מהדיכאון יותר מהר."
"עצם ההתלבשות והיציאה החוצה עשו לי טוב, והייתי גאה בעצמי אחרי זה שהצלחתי לעשות את זה".

לא פעם אנשים מספרים כי בעלי חיים עזרו להם להתמודד עם מצוקות נפשיות שונות.

מתוך כתבה של מרכז קוגנטיקה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי

מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה, אוניברסיטת איידהו וקולג' סוואנה לאומנות מאשר את החוויה של אנשים אלו וקובע כי טיפול בכלב יכולה לשפר בדידות וחרדות.

במחקר שנערך בסטינג של טיפול קבוצתי שהתקיים פעמיים בחודש, 55 כלבים שמאומנים לסייע בטיפול, עבדו עם אנשים שסבלו מקשיים שונים. נמצאה ירידה של 60% בחרדה ובדידות.

המחקר מצטרף למחקרים אחרים שנערכו בנושא ומצאו כי כלבים יכולים לשפר את מצבם של אנשים הסובלים מדיכאון קל עד בינוני.

מחקר שנערך ב-2006 בבית אבות בסיינט לואיס הדגים את הדבר. במחקר, 37 דיירים שדיווחו על בדידות נפגשו מדי שבוע לחצי שעה עם כלב. כמחצית מהם בילו את הזמן עם הכלב בלבד, והשאר עם הכלב ואדם. בשתי הקבוצות הייתה ירידה בבדידות, אולם היא הייתה ניכרת יותר אצל אלו שבילו עם הכלב בלבד.

איך בעלי חיים עוזרים להתמודד עם חרדות ודיכאון?

• תפקוד. כפי שאפשר לראות בדוגמא שהובאה לעיל, גם בלב הדיכאון, קשה להזניח יצור חי שתלוי בך. בנוסף לתועלת שמגיעה מכך  שיוצאים מהמיטה ומהבית, יש לכך השפעה חיובית על הערך העצמי ותחושת המסוגלות, ותזכורת לכך שאני יכול לעשות יותר מכפי שאני מאמין כרגע.
• שמירה על שגרה. שיגרה חשובה לכולם, ופעמים רבות אנשים עם דיכאון,OCD  או חרדות עזות אינם מצליחים לשמור עליה – הם ערים בלילה, ישנים ביום, אוכלים בשעות לא מסודרות. סדר יום כאוטי נוטה להגביר את חומרת ההפרעה, ולכן יש חשיבות עצומה לסדר את היום ולבנות שיגרה ברורה. טיפול בבעל חיים הצריך שיוציאו אותו, יאכילו ויטפלו בו יכולה לסייע בשמירה על שיגרה – משימה לא פשוטה עבור אנשים שסובלים מדיכאון או חרדות
• חום ואהבה. בדידות, מחשבה שאנשים שופטים אותי או שלא אכפת להם, ביקורת עצמית חריפה – חוויות אלו מוכרות לאנשים עם דיכאון. לעיתים אכן אין מקורות תמיכה חברתיים, לעיתים יש, אולם המחשבות השליליות לגבי עצמם מונעות מאנשים עם דיכאון להיעזר באחרים. בעל חיים אינו שופט, אינו עוזב, אלא תמיד נמצא שם, מוכן לתת חום ואהבה אינסופיים. אין מה להשוות בין חזרה לבית ריק לחזרה לבית בו כלבכם מזנק עליכם בהתלהות שגורמת לכם להרגיש אהובים וחשובים.
• יחסים לא מורכבים. יחסים עם משפחה, בני זוג ואנשים משמעותיים אחרים בחיינו יכולים להיות מורכבים מאוד. הקשר עם בעלי חיים מאפשר לקחת הפסקה מהמורכבויות והקשיים ופשוט להיות, מבלי לפחד שתגיד מילה לא במקום או שבעל החיים יבקר או ישפוט אותך.
• יחסים חברתיים. טיול עם הכלב הוא הזדמנות נהדרת ליצור קשרים חברתיים. גינות ופארקים הם מקומות פופולאריים לבעלי כלבים. חברויות רבות נוצרו במקומות אלו, וגם אם אינכם מעוניינים או מרגישים שאינכם יכולים ליצור קשרים חברתיים כרגע, אתם עדיין יכולים להיות קשורים באופן רופף לקבוצה.
   גם אם אינכם חברותיים במיוחד, כשתגיעו באופן קבוע לאותו מקום אנשים יזהו אתכם ויברכו אתכם לשלום. גם אם אתם מאוד ביישנים או מתקשים לחשוב על נושא לשיחה עכשיו, תמיד אפשר להחליף כמה מילים סביב הנושא המשותף – כלבים.
  שאלות לגבי אימון, תזונה, מחמאות על הכלב של הצד השני – יש דרכים רבות לפתח שיחה קלה ולא מחייבת עם הצד השני ולהרגיש חלק מקהילה.

מחקר מצא שאימוץ בעלי חיים עוזר גם לבעלי דיכאון עמיד לתרופות החל מכחודש לאחר האימוץ

פריירה ופונטה ביצעו מחקר לקביעה אם אימוץ חיית המחמד  יכול להיות מועיל גם לאנשים עם דיכאון עמיד לטיפול.

בתחילה, החוקרים יצרו קשר עם 80 חולים (50 בנות ו -30 בנים) שהיו להם דיכאון עמיד לטיפול וקיבלו טיפול תרופתי במשך תשעה עד 15 חודשים ללא שום שיפור. החוקרים עודדו חולים אלה לאמץ חיית מחמד.

מבין החולים הללו, 33 (25 נקבות ו -8 זכרים) הסכימו לאמץ חיית מחמד. כקבוצת ביקורת לשם השוואה, החוקרים השתמשו ב -33 פרטים נוספים שנמשכו באופן אקראי מהחולים הנותרים שלא אימצו או היו בעלים של חיות מחמד. בהמשך נכנה קבוצה זאת הקבוצה נטולת החיות.

התוצאות, בסוף 12 השבועות, הראו שקבוצת חיות המחמד הציגה שיפורים משמעותיים, הן בהשוואה לתחילת המחקר, אך גם בהשוואה לקבוצה נטולת חיות המחמד.

שליש מקבוצת חיות המחמד כבר לא עמד בקריטריונים לדיכאון (כלומר, הם קלעו פחות מ- 7 ב- HAMD-17). ציוני הקבוצה ב- HAMD-17 החלו לרדת חודש לאחר המחקר, ובחודש השני הציונים היו שונים באופן משמעותי מאלה של הקבוצה נטולת חיות המחמד.

הקבוצות שמרו על טיפול תרופתי כמו קודם. אף אחת מהקבוצות לא הייתה מודעת לקיומה של האחרת.

המטופלים הוערכו מספר פעמים בשלושת החודשים שלאחר מכן. אחד האמצעים העיקריים שבהם נעשה שימוש היה סולם דירוג הדיכאון של המילטון (HAMD-17), הכולל שאלות הקשורות באשמה, נדודי שינה, ותסמינים דיכאוניים אחרים. ניקוד מעל 23 במדד זה קשור בדרך כלל לדיכאון קשה, בעוד שציון פחות מ- 7 מעיד על היעדר דיכאון.

נראה כי תוצאות אלה מראות כי אימוץ חיות מחמד מועיל בניהול דיכאון עמיד בטיפול. עם זאת, עלינו להיות זהירים בפרשנות התוצאות, בהתחשב בכך שהמחקר לא כלל הקצאה אקראית. במילים אחרות, איננו יכולים להיות בטוחים כי בעלות על חיות מחמד הייתה ההבדל העיקרי היחיד בין הקבוצות ובכך אחראית לתוצאות השונות.

עדיין, תוצאות אלה מבטיחות, ומוסיפות לממצאים מחקריים קודמים המראים את היתרונות של אינטראקציה עם בעלי חיים.