"ישבתי במחלקה וחיכיתי לתור אצל הרופא. הסתכלתי מסביבי וחשכו עיניי. הכל פתאום נראה מוזר. הבטתי על עצמי והרגשתי שאני לא יודע מה אני עושה פה. הרגשתי איך העין מושכת אותי לעקוב אחר האנשים עם כיסא הגלגלים או האינפוזיה. באותו רגע זה הכה בי, אם אנחנו נמצאים תחת אותה קורת גג סימן שמשהו כאן לא בסדר... המחשבות מתחילות לעוף והגוף מתחיל להתכווץ, אולי אפילו לרעוד. אני מרגיש שהחום עולה ואני מזיע, בא לי פשוט לברוח, אבל אני מרגיש מוזר – איך אעמוד ככה על הרגליים? למה זה לא מפסיק? אני בסך הכל יושב והלב דופק כאילו אני באמצע מרוץ אולימפי, יבש לי בפה, כמעט ואין לי אוויר, אולי אני נחנק? אם עד עכשיו היה לי ספק לגבי מצבי, עכשיו אני יודע. קורה לי משהו רע".

מהו התקף חרדה?

כולנו חשים חרדה לפעמים וטוב שכך. מטרתה של תחושת החרדה להגן עלינו מפני איום - החרדה עוזרת לנו לזהות איום, להתמקד בו ולגייס אנרגיה ומשאבים כדי להתמודד עמו.

התהליך מערב היבטים שונים: מבחינה קוגניטיבית אנו מתמקדים בגורם המאיים עלינו ומנתחים את האפשרויות המסוכנות שהוא מעמיד בפנינו. מבחינה גופנית התגובה מתבטאת בדופק מהיר, נשימה שטחית, עלייה בחום הגוף, כיווץ שרירים ושינוי ההתנהגות. אנו חשים דחפים לפעול בדרך שתפסיק את הגורם המאיים - כמו תקיפה או בריחה - וכשאין לנו ברירה ואנו נאלצים להישאר במקומנו ולחכות בעמידה עצבנית, לעתים הדבר מלווה ברעידות או אפילו בטיקים.

בדרך כלל, מערכת ההגנה הזו מסייעת לנו, אך לעתים היא מופעלת גם בזמנים לא מתאימים, קצת כמו אזעקת הרכב שפועלת בגלל חתול שקפץ על מכסה המנוע. לפעמים אנו מפרשים אירועים מסוימים כמאיימים, על אף שאינם כאלו, ואז האזעקה של הגוף מתחילה לפעול.

מערכת האזעקה של הגוף מופעלת כאשר אנו תופסים גורם שעומד מולנו כמאיים, אך לעיתים המתח שקיים במערכת האזעקה עצמה, הוא הגורם המאיים. זוהי הבעיה המרכזית בהפרעת פאניקה. התקפי הפאניקה מאופיינים בתחושת חוסר נוחות ופחד בעקבות פעילות מערכת האזעקה של הגוף, והדאגה העיקרית של האדם הסובל היא שהתחושות לא ייפסקו וימשיכו לחזור על עצמן. כשאדם מרגיש שתגובות החרדה תוקפות אותו ללא היגיון וללא שליטה, הוא עלול לתת להן פירושים קיצוניים כמו "אני משתגע", "אני הולך למות" או "אני לא שולט בעצמי".

מדוע מתרחשים התקפי חרדה?

ההסבר הפסיכולוגי להתקפי חרדה

התקפי פאניקה מתרחשים כאשר האדם תופס את התחושות הגופניות שלו כמסוכנות ומפרש אותן כדבר שעלול להוביל אותו לאסון נוראי. הפירוש הקטסטרופאלי מביא להחמרת התסמינים הגופניים אשר גם אותם הוא מפרש כמובילים לאסון - ואף בוודאות ובעצימות גבוהה יותר. המעגל הולך ומתחזק עד להתפרצות של התקף פאניקה מלא. הסבר זה נבחן והוכח בקרב בני אדם ובעלי חיים ומשמש בסיס לטיפולים היעילים ביותר להתקפי פאניקה.

ההסבר הגנטי להתקפי חרדה

למחצית מהאנשים הסובלים מההפרעה יש קרוב משפחה שסובל או סבל מהפרעת פאניקה. למי שיש במשפחתו קרוב מדרגה ראשונה הסובל מהפרעת פאניקה יש סיכוי גבוה פי חמישה לסבול מהפרעה דומה בעצמו, בהשוואה לאנשים ללא רקע משפחתי כזה.

ההסבר הביולוגי להתקפי חרדה

אחד ההסברים הביולוגים הוא שעלייה או ירידה ברמות של נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) במוח יכולות להשפיע על הופעתם של התקפי פאניקה. מחקרים הראו ששימוש בתרופות שהעלו את זמינותם של אותם נוירוטרנסמיטורים במוח הביאו להפחתת התקפי הפאניקה. כך גם להפך, תרופות שצמצמו את זמינותם במוח הגבירו את התקפי הפאניקה. הנוירוטרנסמיטורים שנמצאו קשורים להתקפי פאניקה הם נורופנפרין, סרוטונין ו-GABA.

גורמים שעלולים לעורר התקף חרדה

דאגות בריאותיות – אנשים שחוששים לבריאותם מתמקדים יותר בתחושות הגוף שלהם ונותנים פרשנויות קיצוניות לתגובות טבעיות ונורמאליות של הגוף כמו עלייה בדופק הלב, כאבי בטן, כאבי ראש או נשימה כבדה. עצם ההתמקדות בתסמין והפרשנות הקטסטרופאלית, מובילים להעצמת תחושת התסמין ובהתאמה הקצנה של הפרשנות עד שמתפרץ התקף החרדה. דאגות בריאותיות יכולות להתעורר בעקבות מגוון רחב של טריגרים, כמו בתגובה למוות (לרוב ממחלה) של אדם קרוב או כאשר נחשפים ל"טעויות של רופאים" באבחנה או בטיפול. החשיפה לא חייבת להיות בהתנסות ישירה, אלא גם דרך מכרים או אפילו בעקבות פרסומים בתקשורת.

בעיות בריאותיות – לפעמים התקף החרדה הראשון מתרחש בתגובה לחוויה קשה או לא מוכרת שעובר הגוף. לדוגמה, וירוס המוביל לכאבי בטן וסחרחורות, ירידה ברמות הסוכר בגוף ותחושת עילפון ואפילו צריכה עודפת של קפאין יכולה להוביל להתקף חרדה. כל אלו דוגמאות לטריגרים המובילים לתחושה גופנית לא נעימה, כואבת ובעיקר לא מובנת ומפחידה. התחושות הגופניות יחד עם חוסר הודאות מובילות להתפרצות התקף החרדה, אשר בתורו יעצים ויחמיר את התגובות הגופניות הראשוניות.

סטרס – אירועי דחק כגון מלחמה וגם כאלו בהם לא קיים איום מיידי על החיים כמו: מבחן, ראיון עבודה, הרצאה, לעמוד בפקק ולאחר. כל אלו וגם אירועים הנחשבים לחיוביים כגון: חתונה, היריון ולידה, קידום בעבודה וקבלה לאוניברסיטה יוקרתית, יכולים להוות טריגר להתקף חרדה.

קשיים רגשיים – התקפי חרדה יכולים להתעורר בתגובה לתגובות רגשיות עוצמתיות אותן מנסים "לשים בצד". צער, בדידות, אכזבה, דאגה - כאשר מושקע מאמץ, מודע או לא מודע להתעלם מהם - יכולים לבוא לידי ביטוי כתסמינים גופניים כמו כאב, מתח בשרירים וקוצר נשימה ובהמשך גם לעורר התקף חרדה.

ללא כל סיבה – לפעמים התקף החרדה מופיע בזמן ובמקום האחרונים בהם יכולנו לצפות לו: בחופשה, עם היציאה לפנסיה או לאחר ההחלמה מהמחלה - כשמסתיימים הקרבות. חשוב להכיר כי הנפש שלנו ומנגנוני ההגנה שלה מורכבים מאוד. איומים ודחק יכולים להיות לא מורגשים כי אנו עסוקים מידי מלהבחין בהם או שישנה הבנה ברמה לא-מודעת, שאם נבחין בהם התפקוד שלנו יפגע (ואז לא נוכל לעבוד, לעמוד בטיפולים או להמשיך להילחם). במצבים כאלו דווקא כשרמת המתח יורדת, יכול האדם להתפנות או להוריד הגנות ולשים לב למה שעובר ועבר עליו.

כיצד ניתן לדעת אם מה שאני מרגיש זה התקף חרדה או בעיה רפואית?

זוהי שאלה אבחנתית מורכבת שגם רופאים ופסיכולוגים מתחבטים בה. הביטוי של התקפי החרדה הוא גופני עוצמתי וישנם מספר מצבים רפואיים המציגים תסמינים דומים/חופפים, כמו לחץ בחזה המזכיר התקף לב, או סחרחורת ובלבול המזכירים אירוע מוחי. על כן מומלץ, לגבי כל תסמין או תחושה חדשה ולא ברורה לפנות לרופא המשפחה ולברר את פשרו. במידה ואתה חש סכנה מיידית פנה למיון (או כל מוקד רפואה דחופה אחר). הרופא יערוך ראיון ובדיקות שיעזרו להגיע לאבחנה המדויקת. במידה ואינך בוטח באבחנה ובהסבר שניתנו לך, פנה לחוות דעת נוספת. הביטחון ברופא ואבחנתו חשובים להפחתת החרדה, ובמקרה הספציפי של התקף חרדה תוכל להכיר, במידה ויחזור על עצמו, שאין הוא מסוכן.

במידה ובמקביל לחרדה ישנה גם בעיה בריאותית ממנה אתה סובל או סבלת (וחושש שתחזור), טוב לשוחח על כך עם הרופא והפסיכולוג המטפל. במקרים אלו אנו עומדים על ההבדלים הדקים והייחודים לכל אחד, בין תסמיני התקף החרדה לבין התסמינים של המצב הרפואי. כך שגם המטופל עצמו יוכל בזמן אמת לעשות את ה"אבחנה המבדלת" ולהחליט האם נכון להגיע לטיפול רפואי או להרגיע את החרדה. במידה וההבדלים לא ברורים וקשה להבחין, ליתר ביטחון יש לפנות לעזרה רפואית. לעיתים יש לפנות מספר פעמים לבדיקת רופא, עד שחשים ביטחון ולהכריע בזמן אמת שמדובר בחרדה שאינה מסוכנת. 

מה ההבדל בין התקפי חרדה להפרעת חרדה?

התקפי חרדה הם הביטוי הבולט, המיידי והקיצוני של הפרעות החרדה. לעומת התקף החרדה, הפרעת החרדה אינה כה עוצמתית, אך היא ארוכה ומתמשכת. גם כאשר אינה בולטת וניכרת, היא נמצאת מתחת לפני השטח, לכן לרוב כשמתגברת אינה כה מפתיעה ומיידית כמו התקף חרדה. הפרעת חרדה מאופיינת בדאגה וציפייה שאיומים אכן יתרחשו. דאגות אלו מלוות את האדם ומשפיעות על תגובותיו הגופניות והדרך בה יתנהג וירגיש בהווה ובעתיד.

תחת המושג הפרעת חרדה ישנן מספר "תתי-הפרעות חרדה" אשר כל אחת מאופיינת במצבים מעוררי הפחד האופיינים לה, בהתנהגות ההימנעות ואופי המחשבות הייחודיות. חרדות כגון: חרדה חברתית, אילמות סלקטיבית, חרדת נטישה, אגרופוביה (פחד ממקומות מהם יהיה קשה לברוח או שבהם יהיה קשה לקבל עזרה), חרדה מוכללת, חרדת בריאות, התקפי חרדה ופוביות ספציפיות (כמו מכלבים, חרקים או טיסות).

* ייעוץ מקצועי: ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ראשי במחוז דן-פ"ת של שירותי בריאות כללית ומנהל מרכז רזולוציה

תסמינים קליניים

החוויה שחווה טוני סופרנו היא דוגמא קלאסית להתקף פאניקה: סימפטומים גופניים המלווים בפחד למות, להשתגע או לאבד שליטה, המופיעים באופן פתאומי וללא כל הסבר רפואי. כאשר התקפים אלו חוזרים ובתקופות ההפוגה ביניהם האדם חווה חשש מהישנותם ומהשפעתם, מאובחנת הפרעת פאניקה. החשש מהתקף עלול להוביל לפגיעה תפקודית משמעותית.

שכיחות ההפרעה

הפרעת פאניקה היא הפרעת חרדה הפוגעת בכ-3% מהאוכלוסייה. שכיחות ההפרעה גבוהה יותר בקרב נשים (פי 2-3) ובקרב גרושים ופרודים "טריים".

מה עושים במקרה של התקף פניקה?

אני בהתקף חרדה - מה עושים?

זה מרגיש כמו התקף לב אבל זה לא. זה מרגיש כאילו הולכים למות אבל נשארים בחיים. צריך לשאוף בספירה של 4, לנשוף בספירה של 2, ללכת בחוץ על מוסיקה, לנסות להעביר את המחשבות לרקע, לעצום עיניים ואז לקרוא את הכתבה.

בעונה הראשונה של "הסופרנוס" חווה טוני סופרנו, איש מאפיה בכיר, תחושת חנק, קוצר נשימה, גלי חום וקור ותחושה כי הוא עומד בפני התקף לב או שבץ. כל זאת ללא כל סיבה ברורה וגלויה.
מאחר שלא נמצא הסבר רפואי לתחושותיו, מוצא עצמו המאפיונר הקשוח על ספת הפסיכולוגית, כאשר הוא מאובחן כסובל מהפרעת פאניקה.