לו ריד למד לנגן על גיטרה מהקשבה לרדיו.

בשנת 1963 עבר ריד לניו יורק והחל לעבוד ככותב שירים בחברת ההקלטות פיקוויק רקורדס.

Velvet Underground - איך זה התחיל?

לו ריד טבע את המושג ostrich guitar על שם כיוון הגיטרה המיוחד בשירThe Ostrich שכתב עוד לפני הוולוט אנדרגראונד במסגרת ההרכב The Primitives.

באותו הרכב ניגן איתו צעיר וולשי שהגיע ללימודי מוזיקה בארה"ב, העונה לשם John Cale.

השניים שחלקו דירה ב- Lower East Side של מנהטן הזמינו את חברו של ריד לספסל הלימודים Sterling Morrison לנגן בגיטרה ואת Angus MacLise כמתופף, וכך הוקם ההרכב הראשון של ה- Velvet Underground.

מה הקשר לאנדי וורהול?

הלהקה ניגנה במועדוני אנמדרגראונד בניו יורק ומשכה את תשומת לבו של האמן הנודע אנדי וורהול.

וורהול יהיה אחראי לחיבור של הלהקה עם הדוגמנית והזמרת Nico והוא זה שיפיק ויצייר את עטיפת אלבום המופת The Velvet Underground & Nico משנת 1967.

לאחר שעזב את הוולווט אנדרגראונד הוא עבר לעבוד בחברת רואי החשבון של אביו.

למרות שהוא קיבל קרדיט כמי שניגן על גיטרה וקלידים באלבום הבכורה שלו משנת 1972, השמועה אומר שמי שניגן שם הם הגיטריסט Steve Howe והקלידן Rick Wakeman מלהקת Yes.

מי שהפיק יחד עם ריד את אלבום הפריצה שלו משנת 1972 Transformer היה לא אחר מאשר David Bowie.

השיר Walk On The Wild Side מתוכו הוקדש לדרג קווינס שהגיעו לניו יורק ועסקו בזנות.

המילים “But she never lost her head / Even when she was giving head” לא צונזרו בזמנו על-ידי ה- BBC, הואיל והצנזור לא הבין מה המשמעות של “giving head”.

האלבום Berlin אותו שחרר ריד בשנת 1973 הוא מעין אלבום קונספט אפל ודכאוני המספר על זוג ברלינאי המכור להרואין. האלבום עוסק בנושאים קשים גון אלימות במשפחה, סמים, זנות והתאבדות.

לאחר ההצלחה המסחרית של האלבומים טרנספורמר וברלין, הגיב ריד במהלך מכוון כישלון מסחרי, עם אלבום כפול של לולאות, צלילי פידבק אלקטרוניים בשם "Metal Machine Music". האלבום משנת 1975 הקדים ככל הנראה את זמנו עם מוזיקת טכנו ואינדסטריאל.

אלבומו Coney Island Baby משנת 1976 הוקדש לבת זוגו אותה עת שהייתה טרנסווסטית.

ריד נהג להופיע עם משקפי שמש הואיל ולטענתו לא יכל לסבול את המראה של הקהל.

הוא הופיע בפרסומת לאופנועי ווספה של הונדה כשברקע השיר Walk On The Wild Side ושכנע את הקהל לא להתפשר על הליכה.

בשנת 1979 הוא החטיף אגרוף לדייויד בואי במהלך ארוחה במסעדה, לאחר שבואי הסכים להפיק את אלבומו הבא רק בתנאי שהוא יתנקה מאלכוהול וסמים.

בשנת 1980 הוא שיחק בתפקיד מפיק מוזקלי בסרטו של Paul Simon One-Trick Pony.

ריד חזר לשתף פעולה עם ג'ון קייל בשנת 1990, במסגרת האלבום לזכרו של אנדי וורהול Songs for Drella, מעין ביוגרפיה על אנדי וורהול שכינויו "דרלה".

בשנת 1989 הוא התארח בשיר This Is Your Land מאלבומה השמיני של ה- Simple Minds.

האלבום "Magic and Loss" משנת 1992 עסק בנושא המוות והושפע ממותם של שניים מחבריו הקרובים ממחלת הסרטן.

היצירה האפית בת ה- 18 דקות Like a Possum מאלבומו Ecstasy שיצא בשנת 2000, כוללת דיסטורשנים רועשים ומילים העוסקות בסקס ביזארי, סמים ומשאלה של ריד להיות "אופוסום".

בשנת 2001 כמה תחנות רדיו אמריקאיות הודיעו בטעות על מותו של לו ריד, לאחר שקיבלו ידיעה ממתחזה שגרם להם לחשוב שהוא עובד בסוכנות רויטר.

אלבומו הכפול The Raven משנת 2003 מבוסס על סיפורים קצרים של אדגר אלן פו. האלבום גם לווה במחזמר שנקרא POEtry.

 בשנת 2007 הוא התארח בשיר Tranquilize מתוך האלבום Sawdust של The Killers.

ריד הושפע מג'אז ואהב ג'אז. בשנת 2009 הוא הפך לחבר באגודת הג'אז של ארה"ב.

הוא תרם את קולו ללהקת ה- Gorillaz בשיר Some Kind of Nature מהאלבום Plastic Beach, אלבומה השלישי משנת 2010.

ריד הופיע עם Metallica בחגיגות 25 שנה ל- Rock N' Roll Hall Of Fame, החיבור הזה הוליד שיתוף פעולה באלבום כפול של מטאליקה ולו ריד שנקרא Lulu ושוחרר בשנת 2011.

הוא עצמו נכנס ל- Rock N' Roll Hall Of Fame פעמיים, פעם כאמן עצמאי ופעם נוספת כחבר בוולוט אנדרגראונד.
בסוף שנות ה- 90 הוא נכנס לזוגיות עם המוזיקאית לורי אנדרסון והשניים שיתפו פעולה בשירים המופיעים באלבומים של שניהם.

בהופעה שקיימה Pearl Jam בבולטימור ביום מותו, הם הקדישו לו את שירם Man of the Hour. לאחר מכן הם אף ביצעו את השיר I'm Waiting for the Man של הוולווט אנדרגראוד.

ריד תירגל טאי צ'י כל יום, גם בימיו האחרונים בבית החולים, ממש עד יום מותו. הוא אפילו תרם את קולו לסרט הדרכה על אומנות הלחימה הסינית.

במהלך הקריירה המוזיקלית שלו הוציא ריד 26 אלבומי אולפן, כאמן סולו ובמסגרת הוולווט אנדרגראונד.