ביפולרית - מה שמעניין בעלי הפרעת מצב רוח, בני משפחה וחברים - דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה, הפרעת אישיות גבולית - נוגדי דיכאון | תרופות נגד חרדה | תרופות למאניה דיפרסיה | נזעי חשמל - ECT
מלחי ליתיום מסוגים שונים משמשים מזה עשרות שנים כטיפול במאניה וגם כטיפול מונע של גלים חוזרים.
להשפעה מיטבית יש ליטול את התרופה במשך ימים אחדים עד שריכוזה בדם עולה ועד תחילת ההשפעה.
נמצא גם שליתיום מצמצם את הסיכוי לאובדנות והתנהגות אובדנית.
לתרופה יש טווח מינון צר ולכן צריך לעקוב אחרי רמת התרופה בדם, כדי למנוע תופעות לוואי, אך תחת ניטור קפדני מדובר בתרופה טובה ויעילה.
ליתיום ידועה בתופעות הלוואי הלא נעימות שלה
רעד בידיים, יובש, בחילות ועוד.
רוב התופעות עשויות להימנע באמצעות שתייה מרובה של מים.
בנטילת ליתיום יש לבצע בדיקת דם אחת לשלושה חודשים, לוודא שרמת הליתיום לא עולה מעבר לרצוי, למניעת פגיעה בכליות.
Lithium/ Kurt Cobain
Nirvana
I'm so happy
'Cause today I found my friends
They're in my head, I'm so ugly
That's okay 'cause so are you
Broke our mirrors
Sunday morning is everyday for all I care
And I'm not scared, light my candles
In a daze 'cause I've found God
Yeah, yeah, yeah, yeah...
I'm so lonely
That's okay, I shaved my head
And I'm not sad and just maybe
I'm to blame for all I've heard
I'm not sure, I'm so excited
I can't wait to meet you there
And I don't care, I'm so horny
That's okay, my will is good
Yeah, yeah, yeah, yeah...
I like it, I'm not gonna crack
I miss you, I'm not gonna crack
I love you, I'm not gonna crack
I killed you, I'm not gonna crack
I like it, I'm not gonna crack
I miss you, I'm not gonna crack
I love you, I'm not gonna crack
I killed you, I'm not gonna crack
I'm so happy
'Cause today I found my friends
In my head, I'm so ugly
That's okay 'cause so are you
Broke our mirrors
Sunday morning is everyday for all I care
And I'm not scared
Light my candles in a daze
'Cause I've found God
Yeah, yeah, yeah, yeah...
I like it, I'm not gonna crack
I miss you, I'm not gonna crack
I love you, I'm not gonna crack
I killed you, I'm not gonna crack
I like it, I'm not gonna crack
I miss you, I'm not gonna crack
I love you, I'm not gonna crack
I killed you, I'm not gonna crack
קודם כל, חשוב לדעת שאין תרופה שמרפאת מאניה דיפרסיה.
ההפרעה הדו קוטבית היא לכל החיים.
התרופות שניתנות לביפולריים מיועדות לרפא סימפטומים ולאפשר חיים יציבים יותר - לייצב את מצב הרוח ולמנוע דיכאון או פסיכוזה.
הטיפול התרופתי במאניה דפרסיה מורכב מטיפול בשני השלבים העיקריים של ההפרעה - השלב החריף, שיכול להיות או מאניה או דיכאון, והשלב המניעתי, שבו מנסים למנוע הופעת גל נוסף של ההפרעה.
בשלב החריף - כאשר המטופל נמצא בשלב המאני, מטרת הטיפול היא להרגיע את המחשבות הגרנדיוזיות ופעילות היתר, ואילו בשלב הדיכאוני - מטרת הטיפול היא לסייע למטופל לצאת משלב זה, לשפר את מצב רוחו ולהקל עליו.
לעומת זאת, בשלב המניעתי, מטרת הטיפול היא לאזן את מצב הרוח כדי שהאדם לא יגלוש לדיכאון או יטפס למצב מאני, תוך שאיפה למינימום תופעות לוואי.
האיזון הנכון והמניעה של גלים חוזרים מאפשרים חזרה מלאה יותר לחיים הרגילים.
פעמים רבות מטופלים צריכים להתנסות במספר סוגי תרופות עד שנמצאת התרופה או שילוב התרופות המתאים להם.
בנוסף, לעיתים הזמן שעובר עד השפעת התרופה משתנה.
השגת איזון מלא של מצב הרוח לאחר פרוץ אפיזודה יכולה להמשך לפעמים מספר שבועות ואפילו מספר חודשים.
לצערנו, מעטים המקרים שניתן לאזן את מצבו של אדם בלי טיפול תרופתי כלל.
לצורך איזון מצב הרוח משתמשים במספר סוגי תרופות:
תרופות נוגדות דיכאון
כמו ציפרלקס, פרוזק, לוסטרל, אפקסור (וייפאקס) - שזאת התרופה שלי.
אלה עשויות לסייע בשלב הדיכאון של ההפרעה הדו־קוטבית, אולם יש ליטול אותן בזהירות ולהיות בעת נטילתן במעקב סדיר של פסיכיאטר משום שהן עלולות לגרום להיפוך מצב: מדיכאון למאניה.
בחלק גדול מהמקרים על הסובלים מההפרעה ליטול במקביל סוגים שונים של תרופות.
לפני שמונה שנים בערך, לאחר סרבנות - כמעט אידיאולוגית - להיעזר בתרופות פסיכיאטריות, נכנעתי והתייצבתי אצל פסיכיאטר מדופלם וביקשתי עזרה באיזון המתחים החשמליים שלי במח וההרכבים הכימיים המשובשים שלי.
למוטריג'ין (למיקטל) - בעוד שתרופות אנטי-אפילפטיות מסורתיות הן בעיקר נגד מאניה, הלמוטריג'ין מהווה טיפול מונע בהפרעה דו-קוטבית. כתוצאה מכך היא אושרה בארצות הברית לטיפול תמיכתי בדו-קוטביות. התרופה לא יעילה בטיפול במחזור מהיר של דו-קוטביות. כמו כן, מחקרים רבים מראים שיעילותה של למוטריג'ין היא מאוד מוגבלת, אם קיימת בכלל, בטיפול בדיכאון של דו-קוטביות חריפה. מחקרים אחרים, מ-2007, מראים שהתרופה יכולה לטפל בדיכאון שבדו-קוטביות מבלי לגרום למאניה, היפומאניה, למצבים מעורבים או למחזור מהיר.
תרופות נוגדות פסיכוזה
כמו ריספרדל, אביליפיי, הלדול, זיפרקסה, סרוקוול, ספריס. כמה מהן יעילות לא רק במקרה של התקף פסיכוטי אלא ממתנות את תסמיני ההפרעה הדו־קוטבית במסגרת טיפול אחזקה שוטף.
תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים
כמו קלונקס ולוריבן.
בשל היותן ממכרות הן מומלצות בעיקר לשם טיפול בעת החמרה ובעת הופעה של התקף חריף.
אני מתעבת קלונקס. הוא הופך אותי למורדמת-מונשמת.
תרופות נוגדות פרכוס כמו דפלפט, טגרטול ולמיקטל המשמשות גם לייצוב מצב הרוח.
קיי, בספרה "נפש לא שקטה" אומנם תומכת בליתיום, ומודה כי הציל את חייה, אבל היא גם מספרת על תופעות הלוואי שלו, שגרמו לה להקיא בכל מיני מקומות ולהיות לא יציבה. את הספר קראתי כבר במהלך התואר הראשון שלי בפסיכולוגיה, בגיל 20.
הליתיום מפורסם ברעד שהוא מייצר ובסיכון למחלת כליות שעלולה להיווצר כתוצאה של הרעלת ליתיום.
כשאתחיל לרדת מהליתיום בעוד חודש־חודשיים מהיום שוורץ ירשום לי דפקוט, תרופה המשמשת לטיפול בהפרעה דו־קוטבית וגם בהתקפי אפילפסיה ומיגרנות.
הדרך היחידה לדעת שהיא עובדת היא אם לא אחווה אפיזודה מאנית.
והמחשבה שאני צריכה לחכות לזה מחרידה אותי.
החבר שלי בשלוש השנים וחצי האחרונות לא מכיר אותי במאניה.
שום דבר שאומר לא יכין אותו לזה.
אם זה יקרה שוב, אני פוחדת שאברח ואקפוץ על קרון של רכבת נוסעת או שבטעות אבגוד בו או שאתעקש ללבוש בגד גוף מטלי ומסיכת היאבקות מקסיקאית או שהכי גרוע — אני פשוט לא אהיה אני, והוא לא יצליח לזכור מי אני או שאני שם בפנים.
אני פוחדת שבלי הליתיום אאבד את העבודה שלי, את בן זוגי, את ביתי, את שפיותי... כי כבר עברתי את כל זה.
חיי השתנו לטובה מאז שהתחלתי בטיפול בליתיום, זו הייתה תרופת פלא עבורי.
מבחינתי זה מרגיע את מצבי הרוח, אני יכולה להיות היפומאנית אבל זה עוצר אותי מלעלות למאניה מלאה.
לא היו לי אף אפיזודות דיכאוניות מאז שהתחלתי. אני יורדת מפעם לפעם כמו כל אחד אבל זה לרגע.
אני מרגישה רגועה ואסופה יותר כשאני לוקחת ליתיום, שכן בעבר המוח שלי היה אסון כאוטי של מחשבות רצות, רעיונות מטורפים והזיות. עדיין יש לי רבות מאותן מחשבות, רצות במהירות ובהזיות, אבל אני יכולה להפריד ביניהן לבין המציאות ואני יכולה להפנות את המחשבות המתרוצצות משם או לאיזושהי תצורה מועילה.
אני מרגישה יציבה בזכות ליתיום.
עם זאת, אם אני מפסיקה לקחת אז דברים הופכים שוב להיות לוהטים. היו לי כמה תקופות שלא לקחתי את זה בגלל בעיות בריאותיות אחרות ואחרי כן חוויתי אפיזודה מאנית. אז אני מאוד מקפידה על לקיחת התרופה עכשיו.
ליתיום אפשר לי להתחיל לסמוך שוב על מוחי.
זו תרופה שעלולה להזיק ולכן המינון מבוסס על רמות הדם וגדל בהדרגה עד שמגיעים לרמה הטיפולית. זה לא מבוסס על תסמינים, אך ורק בדם. יותר מדי ליתיום והכליות ובלוטת התריס יסבלו. אז יש לי 3 בדיקות דם חודשיות, לעתים קרובות יותר אם המינון מותאם.
יש הרבה תופעות לוואי אפשריות עם ליתיום אשר מפחידות אנשים ומונעות מהם מלנסות את התרופה. אבל יתכן שלא תקבלי שום תופעת לוואי, אז אל תדחי את זה. התרופה הזו כנראה הצילה את חיי, זה נפלא.
באופן אישי פיתחתי רעד ביד מאז שהתחלתי ליתיום. זה פוגע ביכולת הכתיבה והציור שלי אבל לא מונע ממני.
לא איבדתי שום שיער, נשירת השיער שלי הייתה כמה שנים מאוחר יותר בגלל מחלה. לא עליתי במיוחד במשקל ועדיין הצלחתי לרדת במשקל בזמן הליתיום.