ד"ר איליין ארון - Highly Sensitive Person
רגישות גבוהה היא תכונה אישיותית שנחקרה לראשונה בתחילת שנות ה-90 על ידי הפסיכולוגית ד"ר איליין ארון.
היא טבעה את המושג Highly Sensitive Person, בתארה אוכלוסיה ייחודית של בני אדם, בעלי רגישות גבוהה ביחס לנורמה.
ארון פרסמה מחקרים וחומרים אחרים בנושא, כאשר ספרה הידוע והמוכר ביותר, אשר יצא לאור לראשונה בשנת 1997, The Highly Sensitive Person: How to Thrive When the World Overwhelms You, תורגם לשפות רבות וזכה להכרה על ידי מאות אלפי קוראים בעולם וגם על ידי אנשי מקצוע רבים מתחום בריאות הנפש. לאחרונה יצא לאור גם הספר על רגישות-יתר אצל ילדים, ״ילד רגיש מאוד״, בהוצאת פוקוס.
התופעה נבחנה במחקרים של ארון, באמצעות הבדלים מוחיים מובהקים שנמצאו בסריקת MRI.
אישיותית, אנשים עם HSP נוטים להיות יותר נוירוטיים, הם מתמודדים עם שיעור גבוה יותר של ביישנות והפרעות חרדה ודיכאון נילוות. כאשר ארון פילחה לעומק את המאפיינים ובדקה אותם במחקרים מבוקרים, היא גילתה שאנשים עם HSP שחוו ילדות קשה הם אלו המועדים יותר לפתח את ההפרעות הנילוות שצוינו לעיל. לעומת זאת, היא העלתה כי אנשים עם רגישות גבוהה שחוו ילדות בטוחה, בחיק סביבה משפחתית תומכת, סובלים פחות מחרדה והפרעות מצב רוח.
בנוסף, לא קיים קשר בין חוסר בטחון עצמי ומופנמות לבין HSP.
מאפיינים וסימנים של HSP רגישות חושית חזקה לבעלי אישיות עם רגישות גבוהה יש נטיה לעוררות יתר, שמתבטאת בגריית-יתר, חוסר שקט שמתבטא שעיקר בסיטואציות חברתיות. הם נוטים לקשיים בוויסות חושי, שקשור במגע, למשל עם בדים מסוימים או עם חול בחוף הים.
הם מתמודדים גם עם רגישות גבוהה לרעשים בסביבה, חלקם יכולים לעורר אותם ולהסב להם אי-נוחות, מה שמזכיר מיזופוניה (רגישות לרעשים ספציפיים). גם תאורה חזקה, חומרים מעוררים (קפאין, ריטלין), אלכוהול ותרופות מסוימות מטרידות אותם. בדרך כלל גם קשה להם להירדם, או ששנתם קלה.
אנשים עם רגישות רבה מסוגלים לראות פרטים רבים שאנשים אחרים פשוט לא יכולים לראות.
רגישות כלפי אחרים בעלי HSP רואים מצוין את האחר, ויש להם אינטואיציות חריפות ומדויקות. הם שקטים ומופנמים, אך עולמם הפנימי עשיר בדימיון ומאוד יצירתי.
בזכות היכולת לחוש בעוצמה גבוהה יותר מאחרים, הם יכולים להעריך את הרגעים הקטנים בחיים שיכולים להביא לאושר רב ולחוות חוויות מרגשות רבות באופן עשיר ועמוק במיוחד.
מבחינה מוסרית, הם בדרך כלל מצפוניים מאוד ובעלי סופר-אגו מפותח.
קשה להם להתמודד עם ביקורת, אך כשנותנים להם לבצע הם מבצעים את המשימות ביסודיות, לעיתים עד כדי פרפקציוניזם.
יחד עם זאת, תהא זו טעות לייחס בהכללה קשיי התמודדות לאנשים רגישים. מרביתם מתמודדים היטב עם הקשיים, הם פשוט קולטים הרבה יותר מאחרים - מסרים, מחוות, תכנים לא-מילוליים וסינגלים חברתיים שעוברים מתחת לרדאר אצל אנשים המצויים בטווח הרגישות הסטנדרטי. בהרבה מובנים זאת יכולת להיות יכולת מאוד שימושית (למשל, בזיהוי שקרים או פערים בין התוכן לבין הכוונות האמיתיות).
מחקר שערכה ארון ועמיתיה העלה כי מוחותיהם של אנשים רגישים שונה משל אנשים אחרים.
באמצעות הדמיית fMRI החוקרים מצאו ראיות לכך שבמוח של אדם עם HSP קיימת הפעלה רבה יותר באזור הקשור לאמפתיה ולהבחנה ברגש. יחסים בין-אישיים לעיתים קרובות קיימים קשיים עם גבולות במערכות יחסים, בעיקר עקב קשיים לפגוע באחרים.
הם נוטים להימנע מקונפליקטים,מתוך חשש "להסתבך" - לפגוע או להיפגע בעצמם - כך , יוצא שדעתם עלולה להישמע פחות. עם הרבה התנסויות כאלה, יכול האדם לפתח הערכה עצמית נמוכה.
קשה להם עם קבלת החלטות, שדורשת יותר זמן מהרגיל.
הם מפתחים מספר מצומצם של מערכות יחסים, אך הן עמוקות וממושכות יותר ביחס לנורמה.
במקרים מסוימים ובזמנים מסוימים, הם יאמצו
התבודדות והתכנסות פנימה, שתעלינה בתורן רגשות
בדידות לצד אסטרטגיות
המנעות.
גורמים ומקורות כמו הרבה תכונות אישיות אחרות בחיי הנפש, אנחנו לא באמת יודעים מה מידת התרומה של התורשה והסביבה.
עם זאת, ידוע כי הנטיה למופנמות קשורה באופן חזק עם ההיבט הגנטי או התורשתי.
ממצאים נוספים מלמדים אותנו כי בוגרים עם HSP מתאפיינים כתינוקות בסוג מזג (טמפרמנט) ספציפי - "נוטים להתחמם לאט" ( Slow to Warm Up).
אבחון HSP אבחון שגוי בהיעדר קטגוריזציה אבחונית ב-DSM, אנשים עם HSP מאובחנים לא אחת, בטעות, כסובלים מהפרעות אישיות והפרעות נפשיות אחרות.
למשל: הפרעת אישיות תלותית (בגלל נכונותם לרצות אחרים ולהימנע ממאבקים)
הפרעת אישיות סכיזואידית והפרעת אישיות נמנעת (בגלל נטייתם להיות יותר עם עצמם), הפרעה טורדנית-כפייתית (בגלל הקצב האיטי בקבלה ההחלטות, לאור ההתחשבות באחר.
לעיתים נדירות יותר הם מאובחנים גם כבעלי אישיות נרקיסיסטית (טעות אבחונית שנגרמת עקב המוכוונות שלהם פנימה, שנראית לפעמים כמו אגנוצנטריות. אבל בניגוד לנרקיסיסטים, שמתקשים מאוד באמפתיה כלפי אחרים, HSP מתנהלים בדיוק להיפך) וכבעלי
אישיות גבולית (בעיקר עקב הקשיים בוויסות הרגשי ובתגובתיות המתלווה, אלא שבניגוד לסובלים מבורדרליין, הם הרבה פחות תנודתיים מבחינה רגשית).
ארון פיתחה שאלון דיווח עצמי, תוך שהיא בוחנת את התוקף, הנורמות והמהימנות שלו.
השאלון מאפשר לכל בוגר אדם להעריך עד כמה הוא מתאפיין ברגישות גבוהה. לפי ארון, HSP היא תכונה שכיחה למדי, שקיימת בקרב אדם אחד מתוך חמישה. עם זאת, אנשים בעלי רגישות גבוהה עדיין נתפסים כמיעוט.
אם כך, למרות שבעלי רגישות גבוהה חווים לא אחת ביקורת או לעג, תכונה זו עשויה לטמון בחובה יתרונות ופוטנציאלים מסוימים שצריך למצוא דרכים יצירתיות לממשם.
מה אנשים בעלי רגישות גבוהה רוצים כנראה שתדעו?
אתר healthline מונה 3 דברים שחשוב לדעת על אנשים עם HSP:
- אנחנו חשים דברים עמוקות אך עשויים להסתיר את רגשותינו מאחרים, מכיוון שלמדנו לסגת.
- אנחנו עשויים להיראות לא נינוחים במצבים קבוצתיים, כמו בפגישות עבודה או מסיבות, מכיוון שיש גירוי רב מדי, כמו רעשים חזקים. זה לא אומר שאנחנו לא מעריכים מערכות יחסים.
- כאשר אנחנו מתחילים מערכות יחסים חדשות, כמו חברות או קשר רומנטי, אנו עשויים לחפש אישור מכיוון שאנו רגישים לסימני דחייה נתפסת.
HSP בחיי העבודה
גברים ונשים עם רגישות גבוהה הם, ברוב המוחלט של המקרים, העובדים הכי מסורים ומשקיעים שיש. אם אתם מנהלים, חשוב לבנות עבורם תשתית פסיכולוגית ופיזית שתאפשר לרגישות להיות יתרון ולא חיסרון. הנה 3 דוגמאות.
מוזמנים לברר עם העובדים מה הכי מתאים באופן אישי ומה עוד עשוי להיות רלוונטי (באותה מידה, צרור העצות יכול לשרת אתכם, אנשי ה- HSP, כולל שיתוף המנהל בצרכים הייחודיים):
אפשרו עבודה עצמאית
רבים מהאנשים הרגישים מאוד הם מופנמים, ולכן משיגים את התוצאות הטובות ביותר כאשר הם עובדים לבד.
מומלץ לאפשר מרחבי זמן ומרחבי פיזיים שתומכים בעצמאות אישית, לצד הפסקות שבהן יוכלו ״לטעון״ את עצמם.
אנשים רגישים מאוד אינם עובדים היטב כאשר צופים בהם ו״עוקבים״ אחר עבודתם, ועלולים לפרש תזכורות תכופות ובדיקות כחוסר אמון בהם.
תנו להם את המרחב לעבוד לבד ולהבהיר שיוכלו לקבל סיוע במידה ויזדקקו לו.
זה ישתלם בכל היבט שהוא.
ספקו מקום עבודה שקט
מקום עבודה רגוע, ככל הניתן, ייטיב עם אנשים רגישים מאוד.
נסו להקצות חלק שקט יותר של המשרד, הציעו ימי עבודה מהבית (אם אפשרי ואם העובד/ת רוצה) ושריינו פרק זמן קצר בבוקר להתארגנות.
גם הפסקות במהלך היום, בעיקר לאחר פעילות חברתית, חשובות לאנשים רגישים, מה שרק יגדיל את תפוקתם.
עדכנו על שינויים צפויים
אנשים רגישים מאוד רבים מווסתים גריית-יתר חיצונית ופנימית על ידי התכוננות מוקדמת, פיתוח התנהגויות ביטחון, תכניות ואסטרטגיות לקראת אירועים מאתגרים צפויים. לכן חשוב מאוד לתת התראה מראש.
כאשר זה אפשרי, תנו לעובד ״התראת טריגר מוקדמת״ לפני בלת״מים, כמו פגישות אד-הוק, ישיבות דחופות, מפגשים קבוצתיים ופעילויות צוותיות.
במידה שמתרחשים שינויים של הרגע האחרון, כפי שבאמת קורה לעיתים, כדאי לתת לאנשים רגישים במיוחד פרק זמן מספיק להתאושש ולהשיב לעצמם את שלוותם.
הטיפול מחייב, כצעד ראשוני בבניית הברית הטיפולית, מידה גבוהה של תיקוף מצד המטפל, לצד הסברים פסיכו-חינוכיים לגבי המאפיינים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים והחברתיים של התכונה. המטרה היא לנרמל את החיים עם HSP, במקום "לחשוד" בפתולוגיזציה.
בשלב הבא של הטיפול, חשוב לעזור למטופל לקבל את עצמו עם רגישותו - על יתרונותיה וחסרונותיה. חשוב לזכור שהרגישות הגבוהה היא זו שמאפשרת לבני אדם ליצור אמנות מדהימה, כמו פרוזה, ציור, שירה. יש לרגישות יתירה מחירים מסוימים, אבל אם נדע לתעל אותה למקום הנכון בתהליך הטיפולי, יוכל המטופל להגיע למקומות מדהימים ולממש את עצמו.
מבחינת הקניית מיומנויות, בדרך כלל מומלצת עבודה טיפולית על פיתוח כלים שמסייעים רגשית והתנהגותית.
נתייחס כאן לשני תחומים כדוגמא:
אסרטיביות - דרך האמצע בין פסיביות ושתיקה לבין אגרסיביות ותובענות. בעיקר יש לאמן אותם לזהות מה בדיוק הם רוצים ולעמוד באופן יעיל על דעתם.
הרגעה עצמית - במצבים של סערה והצפה רגשית, נדרשות מיומנויות התנהגותיות של ויסות עצמי - הסחה, התבוננות, הרפיה ונשימות, מיינדפולנס ועוד דרכים להרגעה עצמית.
________________________
על רגישות גבוהה אצל ילדים
מתוך מאמר מאת: יולי ישראלי קידן, מאמנת הורים ילדים ונוער.
ניתן לומר המון על ילדים רגישים מאוד, אף תיאור לא יתאים במדויק לכל ילד, שכן כל ילד רגיש מאוד נושא שילוב של מאפייני התכונה הייחודיים לו.
בכלליות ניתן לציין כי ילדים רגישים מאוד נולדים עם נטייה להבחין בפרטים ולשקול היטב כל דבר לפני שהם פועלים, הם נוטים להיות אמפתיים, פקחים, אינטואיטיביים, יצירתיים, זהירים, הם מוצפים בקלות מרעשים בעוצמה וכמויות מידע גדולות, הם עשויים להיראות ביישנים או מופנמים ועוררות יתר גורמת להם להתרגש בקלות ובמהירות.
מוחם של ילדים רגישים מאוד מעבד את המידע סביבם ביסודיות, הם עשויים לזהות במהירות ובדיוק רב מצבי רוח הבעות פנים ומערכות יחסים בסביבתם.
הם מהרהרים בנסיבות ושואלים פעמים רבות "למה..", הם חושבים על דברים במודע ובגלוי, כדי להשיג יותר זמן לפני החלטה ולהבין לעומק, אך גם בדרך לא מודעת כשהם פועלים אינטואיטיבית והם מאוד אינטואיטיביים.
ילדים רגישים מאוד עשויים לעבד מידע סביבם במהירות באופן אינטואיטיבי או באיטיות רבה כשהם נתונים בתוך מחשבותיהם.
האם ילדכם רגיש מאוד?
על מנת לענות על השאלה הנכם מוזמנים למלא את השאלון הבא בנכון או לא נכון:
- לא נהנה בדרך כלל מהפתעות
- נבהל בקלות
- מרגיש דברים לעומק
- מתפקד בצורה הטובה ביותר כשאין זרים בסביבה
- מתלונן על בגדים מגרדים, מציקים, לא נוחים
- לומד כשמתקנים ומסבירים בעדינות, ולא בעונש
- כאילו קורא מחשבות
- משתמש במילים מסובכות לגילו
- מבחין בכל ריח חריג קל ביותר
- ניחן בחוש הומור מפותח
- מפגין אינטואיציה רבה
- מתקשה להירדם אחרי יום מלא התרגשות
- מתקשה להסתגל לשינויים מהותיים
- רוצה להחליף בגדיו אם הם רטובים או מלוכלכים
- שואל הרבה שאלות
- פרפקציוניסט
- מבחין במצוקתם של אחרים
- מעדיף משחקים שקטים
- מציג שאלות עמוקות מעוררות חשיבה
- רגיש מאוד לכאב
- מוטרד במקומות רועשים
- מבחין בדקויות (חפץ שהועבר, שינוי באדם)
- שוקל האם בטוח לעשות משהו לפני שעושה
(השאלון מתוך ספרה "ילד רגיש מאוד" של ד"ר איליין ארון)
סיכום השאלון
אם עניתם על 13 שאלות ומעלה באופן חיובי, ילדכם הוא ככל הנראה ילד רגיש מאוד. גם אם פחות מכך ואתם סבורים מעל כל צל של ספק כי ילדכם הוא ילד רגיש, המשיכו לקרוא וקבלו כלים. לתשומת ליבכם, השאלות בשאלון נוסחו בעקבות מחקר בו השתתפו אלפי ילדים, אך לא כל כולן נכונות לגבי כל ילד רגיש מאוד, שכן ילדים, כמו מבוגרים שונים אלו מאלו בתכונותיהם ובהשפעות הסביבה בה הם גדלים.
אתם יכולים לענות על השאלות גם לגבי עצמכם ולמצוא נקודות שוני או דמיון עם ילדכם, עם זאת, ישנו שאלון מיוחד המותאם למבוגרים. קחו לתשומת ליבכם כי יתכן בהחלט שבמשפחה אחת חיים כמה אנשים וילדים בעלי רגישות גבוהה שכן התכונה הינה תורשתית במידה גבוהה
ששת האתגרים העיקריים של רגישות גבוהה:
1. אתגר המודעות לדקויות
ילדים רגישים מאוד מבחינים בכל פרט קטן, לעיתים בכל דבר ולעיתים בתחום מסוים כמו: מזון, ביגוד, שינויים במרחב, דקויות חברתיות. הם עלולים להתלונן על ריח בחדר, כפתור בחולצה, פירור בנעל, חתיכת קליפה שנותרה על התפוח וכו'. לעיתים זה עלול ממש להעיק או לתסכל את ההורה.
איך ניתן לעזור?
- האמינו לילדכם כשהוא מתלונן שכואב לו, מציק לו, מגרד לו, הערות מבטלות או התעלמות עלולות להוסיף לו סבל.
- הקפידו על ארוחות מסודרות ומזינות ושינה סדירה לאורך כל שנותיו של הילד על מנת שיוכלו לספק לו רוגע ולמנוע קשיים נוספים.
- הפגינו אמפתיה כלפי ילדכם כשהוא מביע חוסר נוחות ושוחחו עימו על הקושי, שקפו לו את המצב ואת הדרכים להתמודדות כדי שלא יחוש מיואש.
- הציבו גבולות למידת העזרה שבאפשרותכם להגיש לילדכם הרגיש כדי להקל עליו, על מנת להימנע ממצב תסכול או תשישות מרוב ניסיונות עזרה.
- התאמנו בהטלת האחריות לפתרון בעיה המתעוררת על ילדכם, באופן כזה שתתאפשר לו בחירה מתוך אפשרויות.
2. אתגר עוררות יתר
ילד רגיש מאוד שמסוגל לקלוט כל כך הרבה דקויות, להבחין בכל כך הרבה פרטים עלול להגיע למצב של גריית יתר, או הצפה, שיתבטא בתגובות האינטנסיביות של הילד הרגיש: תנועתיות, דברנות, פעלתנות, אסוציאטיביות, חשיבה על חשיבה, חיפוש תשובות, רגשות מוקצנים, הזדהות גבוהה עם האחר, ביטוי עצמתי של רגשות ועוד. לעיתים עוררות יתר מתגברת בפעולה או מצב מסוימים מפני שהילד חווה בהם בעבר כישלון ולעיתים בגלל רעש, צפיפות או אור בוהק. עוררות יתר איננה יתרון, המצב האופטימאלי הוא למצוא את האיזון ברמת העוררות.
איך ניתן לעזור?
- עזרו לילדכם להיות מיומן בתחום כלשהוא- ספורט, אמנות, קסמים, הומור, תחום אקדמי, כתיבה, שירה וכו', הצלחות בתחום כלשהו יאפשרו לו ליהנות מרמת עוררות מאוזנת יותר.
- עזרו לילדכם להתאמן, לתרגל, לשפר מיומנויות ולהתמודד עם מצבים שבשגרה עד שדבר לא ירתיע אותו.
- שוחחו עם ילדכם על דברים שעלולים להשתבש והעניקו לו כלים להתמודדות, למשל, מה יקרה אם יאחר לחוג, אם יבחר את החולצה עם הכפתורים, אתם מכירים את ילדכם ויודעים מה עלול לעורר את רגישותו.
- שוחחו עם הילד על ביטויי העוררות והשפעתם על תפקודו ועל נוחותו, שקפו לו מה המקור להצפה ואפשרו לו הבנה שתסייע לו להיות לפתח מודעות.
- עזרו לילדכם להשתתף בפעילויות לא תחרותיות ולפתח מיומנויות שהן פחות מושפעות מלחץ, כך שהוא יזכה להגשים יעדים אישיים וכמובן ליהנות.
3. אתגר תגובות פנימיות עמוקות
בזמן העיבוד הראשוני של מצב או חוויה, תגובותיו של הילד הרגיש עשויות להיות עוצמתיות ואינטנסיביות. ככל שהמצב חדש ועוצמתי יותר וככל שהילד הרגיש מדמיין לעצמו ביתר פירוט את ההשלכות והתוצאות, כך ההשפעה עליו תהיה גדולה יותר. כלומר, הוא יחווה שמחה, או סיפוק, או עצב, או כעס, או אכזבה וכו' במידה גבוהה מאוד. עם זאת, כ- 70% מהילדים הרגישים מאוד הם מופנמים ונוטים לשמור לעצמם את רגשותיהם. ראוי לציין כי חלק מהילדים הרגישים מאוד יודעים לווסת את רגשותיהם.
איך ניתן לעזור?
- חשבו כיצד אתם מתמודדים עם שמחה, כעס, תסכול, אכזבה, עלבון, אהבה, סקרנות? מה מהם נאסר עליכם להפגין בילדותכם? מה תלמדו את ילדכם?
- שוחחו עם הילד על רגשות כשהוא רגוע ועל דרכי התמודדות עם רגשות שונים, שתפו כיצד אתם התמודדתם עם רגשות מגוונים.
- הקשבה אמיתית ומלאה ללא שיפוט תאפשר לכם להכיל ולהבין את רגשות ילדכם ולהרגיעו עד שילמד לעשות זאת בעצמו.
- עוררות יתר עלולה להגביר את התגובות הרגשיות ולכן עדיף לאפשר לילד להירגע, למצוא מקום שיפחית חשיפה לגירויים או לישון. מומלץ לפנות לייעוץ או טיפול רגשי באם הרגשות המציפים לא עוברים במשך מספר ימים.
4. אתגר מודעות לרגשות האחרים
השילוב של מודעות לדקויות עם עולם רגשי אינטנסיבי יוצר אדם מודע מאוד לרגשות של אחרים, הילד גדל להיות אמפאתי, הוא קולט סימנים קלים ביותר המאפשרים לו להבחין מה האדם מולו מרגיש גם אם האדם אינו מסוגל להבחין בכך בעצמו.
כאשר ילדים רגישים מאוד מוצפים רגשית, הם אינם מסוגלים להבחין בצרכי האחר ומנגד, ילד רגיש מאוד עשוי להציב את צרכי האחרים לפני צרכיו כדי למנוע מאחרים כאב רגשי. הוא עשוי לנהוג כך כלפי אנשים מסוימים בחייו.
איך ניתן לעזור?
- חשבו כיצד אתם מתייחסים לרגשות שלכם ושל אחרים, התעלמות שלכם מרגשותיו תשאיר את הילד הרגיש שלכם עם רגשותיו לעצמו ועם פחות כבוד כלפיכם, אתם המודל שלו, הפגינו מודעות לרגשות שלכם, שלו וכלפי האחר כדי שילדכם לא ירגיש שמשהו אצלו לא בסדר.
- אתם יכולים לשבת עם ילדכם ולבחון כיצד ניתן לעזור לאחרים אך גם מה אינו בשליטתו ולכן חשוב שלא ירגיש כאב כל הזמן בגלל סבלם של אחרים.
- ילדכם לומד מכם על איזון צרכיכם מול צרכי אחרים, מהיכולת שלכם לומר "לא" באסרטיביות ולשמור על גבולותיכם. למדו את ילדיכם לא להקריב את צרכיו ולסבול עבור אחרים.
- חסכו מילדכם הרגיש להתמודד עם ביקורת שלכם כלפי אחרים ושיתוף בצרות, הדברים הללו עלולים להציף אותו, חרף רגישותו הרבה הוא עדיין לא יכול לקבל תפקיד של תומך.
- חזקו את המודעות של ילדכם הרגיש לצרכיו ולהעדפותיו גם אם אתם כבר יודעים מה הן. חזקו את בחירותיו והעדפותיו גם אם הן למורת רוחם של אחרים.
5. אתגר המצבים החדשים
ילד רגיש מאוד מבחין בפרטים של סיטואציה, הוא גם ימצא היבטים חדשים בכל מצב מוכר ועל כן, יזהה שינויים קטנים בבית, שינוי מיקום של אביזר מסוים, מצב רוח שאמא קמה איתו בבוקר. ילד רגיש צריך לעבד היטב כל מצב חדש לפני שהוא נכנס אליו, ולכן לרוב, ילדים אלה לא ירוצו לכביש אחרי כדור, לא יפלו מעץ שטיפסו עליו, לא יעשנו ולא ילכו עם אדם זר ברחוב. הם מבינים את הסכנות מראש. ראוי להוסיף שחשוב שהורים יעודדו את ילדיהם הרגישים לא להחמיץ חוויות ומצבים חדשים.
איך ניתן לעזור?
- התבוננו במצבים חדשים מנקודת מבטו של הילד הרגיש שלכם שטרם התנסה במצב זה. היו סבלנים ואפשרו לו לבחון את המצב החדש.
- השוו מצבים חדשים למצבים מוכרים דומים עימם הילד הצליח להתמודד בעבר, זה יאפשר לילד לחוש וודאות מסוימת כלפי המצב החדש.
- אפשרו לילדכם הרגיש "לקחת את הזמן" הדרוש לו להסתגלות, הימנעו מלדחוק בו, אפשרו לו להתקדם בקצב הנכון לו.
- אפשרו לילדכם להתרחק למקום שקט לפני הצפה או תחושת גריית יתר.
- שקפו לילדכם הרגיש את הצלחותיו והעניקו לו משובים חיוביים על התקדמותו, בדרך זו יהיה לו קל יותר בעתיד במצבים חדשים.
- לפני מצבים חדשים בצעו הטרמה, כלומר, הכינו את ילדכם הרגיש לפני ההתרחשות החדשה כדי להפיג חששותיו.
6. אתגר השוֹנוּת
אתגר זה מתאר את תשומת הלב שמושך ילד רגיש מאוד מהסביבה, כאשר הוא אינו מצטיין בהסתרת תכונתו, כלומר, אלה בדיוק הילדים שמכנים אותם "ביישן", "רגיש", "מופנם", "שקט", אם הוא יהיה רצוי ומקובל עליכם ועל אחרים הוא ישאב מכם ומהם הערכה עצמית שתקל עליו במצבים מציפים ובמצבים בהם הוא ייחשב לשונה.
איך ניתן לעזור?
בדקו מהי הגישה שלכם כלפי רגישותו של ילדכם. גישתנו מושפעת מהבית בו גדלנו ומהתרבות בה צמחנו. אם גישתכם מקדשת עוצמה, בטחון, כוחניות וזריזות זה עומד בסתירה לתכונה של הילד שלכם, אמצו גישה מקבלת ומכילה כלפי ביישנותו ורגישותו.
שוחחו בפתיחות עם הילד על הרגישות שלו, רווחים מול הפסדים שהיא טומנת בחובה, התעלמות מהשונות שלו לא תגרע מתחושת השונות שהוא מודע לה.
החליטו מראש איך להגיב להערות אחרים על השונות של ילדכם בפרט אם הוא שומע, תגובות מושכלות יעזרו לילד להתמודד עם ביקורת ויחזקו את הערך העצמי שלו.
מנעו מילדכם להרגיש יתר תשומת לב, שבחים או רחמים מתכונת הרגישות שלהם, מיקוד יתר לא יועיל לילדכם, התמקדו בכך שילדכם מכיר בעצמו ובתכונותיו.
________________________________________________
היתרונות של להיות רגיש/ה מאוד עבורנו ועבור הסובבים / ד"ר איליין ארון
תרגום: שחר בראון | עריכה: ביפולרית
לפעמים אני חושבת שאנחנו צריכים להדגיש מה טוב בלהיות HSP (אדם רגיש מאוד). בעיקר כשהעולם לא ממש מפסיק להזכיר לנו שהרגישות שלנו מוזרה, מעצבנת, או מוגבלת, מה שלא בדיוק נכון. אז הנה מספר מחשבות בנושא, התמצות של ההרצאה ממרץ האחרון בהולנד.
סקירה קצרה תחילה.
עיקרה של התכונה הזו היא העדפה מולדת לעבד מידע לעומק, להשוות את המצב העכשווי למצבים קודמים בעבר בצורה הכי טובה שיש בהתאם לידע שיש לנו.
התכונה הזו נמצאת בכ-20% מאוכלוסיית בני האדם, וניתן גם למצוא אותה באותם אחוזים בגזעים אחרים, מזבובי פירות ליונקים מפותחים.
זה לא סינדרום או הפרעה, אם האבולוציה מצביעה בעד ולא נגד התכונה הזו.
אז בעד מה האבולוציה מצביעה? לא בעד יצורים שבקלות מוכנעים על-ידי הרבה גירויים, או שיותר דברים מפריעים להם, וגם לא בעד יצורים בעלי אברי חישה רגישים במיוחד. כל זה אולי נכון עבור חלק מאיתנו, אבל יש גם HSPs (אנשים בעלי רגישות גבוהה) שעובדים בסביבה עם הרבה גירויים שמסתגלים לכל מיני דברים מטרידים על-ידי שימוש במשקפיים או עזריי שמיעה.
הדבר שעבורו נבחרנו, הדבר שבדרך כלל מבדל אותנו מאנשים אחרים, הוא שאנחנו מסכימים להתבונן בעולם, להגות בו, להביא בחשבון את ההשלכות לפני שאנחנו פועלים. אפילו מערכת החיסון שלנו עושה את זה –
יש לנו יותר נטייה לאלרגיות.
אבל זו בעיקר האיכות של מערכת העצבים שלנו, גם המרכזית וגם הפריפריאלית.
פירושו של עיבוד יסודי הוא לא תמיד עיבוד איטי
אז אתם חושבים, "אוקי, אז אנחנו 'אוהבים לחשוב לפני שאנחנו פועלים.' זה אומר שאנחנו לא החלטיים, נכון?" לא נכון.
לדוגמא, זמן התגובה שלנו הוא מהיר יותר משל אחרים, ואנחנו נבהלים יותר בקלות - אלה אינסטינקטים של עיבוד סופר-מהיר הנובע ממערכת עצבים שעוצבה לעיבוד יסודי מעמיק שהופך אותו גם למאוד יעיל. כך שאם אנחנו נמצאים בסיטואציה שמזכירה לנו מצב דומה בעבר בו תגובה מהירה הייתה התגובה הטובה ביותר אנחנו דוחקים או נדחקים לתגובה מהירה. הצורך במהירות הוא הסיבה לכך שהעיבוד המהיר שלנו הוא לא תמיד מודע, כמו למשל כאשר אנו חשים תגובה של פחד, האדרנלין משפיע על הגוף שלנו עוד לפני שאנחנו יודעים למה.
כמובן שאנחנו גם עלולים להגיע לתובנה לאט מאוד, ועדיין לא נדע איך הגענו לשם. זה מה שנקרא אינטואיציה – תכונה חזקה אצלנו. וכן, לפעמים אנחנו באמת הוגים ('חופרים'*) בכל ההשלכות והתוצאות האפשריות, כמו כאשר אנחנו עושים רכישה גדולה. אבל הנקודה היא שאנחנו לא תמיד מקבלי החלטות איטיים.
מה שרגישות היא לא
להיות HSP לא אומר שאנחנו משעממים, 'נשארים בבית', חסרי סקרנות.
כמומחים בהתבוננות, אנחנו מאוד מתעניינים במה שחדש.
אנחנו פשוט מתעייפים מהר יותר בגלל שכל מה שחדש הוא כל-כך הרבה יותר חדש עבורנו! וגם,
כיוון שאנחנו יכולים לעבד כל חוויה לעומק, אנחנו לעיתים רחוקות משתעממים, אם מישהו שואל על דעתנו.
חוץ מכל אלה יש עוד תכונה - חיפוש אחר חוויות קיצוניות, שמשפיעה על רמת הסקרנות שלנו, ו- HSPs יכולים להיוולד עם שתי התכונות. אנשים אלה, שנולדו עם שתי התכונות, תמיד יהיו נלהבים לנסות דברים חדשים (כמובן רק אם זה בטוח במידה מספקת!)
רובכם יודעים שלהיות HSP לא אומר להיות ביישן או מופנם.
למעשה, 30% מ- HSPs הם מוחצנים. אינטרוברסיה (מופנמות חברתית) היא הרצון לבלות זמן עם מעט חברים קרובים בשונה מהרצון שיהיו לך הרבה חברים, להכיר אנשים חדשים, או להיות בקבוצה גדולה.
הרגישות שלנו והרצון לצמצם את כמות הגירויים גורמת להרבה אנשים להפוך למופנמים בגיל צעיר, אבל זה לא אותו הדבר.
להיות HSP לא קשור ל-"להיות נשי."
התכונה הזו נמצאת במספרים שווים אצל בנים ובנות, למרות שהבנים מוציאים פחות נקודות במבחנים העצמיים בגלל שברוב התרבויות רגישות נקשרת בצורה שגויה כמשהו נשי. וזה בגלל שבתרבות שלנו, וברוב התרבויות האגרסיביות (התרבויות היחידות כמעט שנשארו), מצפים מגברים להיות "מוכנים לקרב", להתעלות על כאב, ולכן אמיצים ו"החלטיים".
היי, אם הם היו חושבים על זה פעמיים, אולי הם לא היו נלחמים. אז כדי להיות לוחמים טובים, הם צריכים להתעלם מכל מחשבה עמוקה יותר, או תחושה שעלולה להתערב ולהפריע בלהיות אגרסיבי. נשים אמורות להיות רגישות לתחושות ו"מה שקשור להן", ולשים את הערכים האלה מעל תחרותיות. כל זה היה בעיקר בעבר כחלק מניסיון להרחיק אותן מלהפגין נגד קרבות. מה שנשים לא אוהבות זה לבזבז חיי-אדם, בהתחשב בכל העבודה שהן משקיעות בלגדל ילד. (מעניין לגלות שבצרפת, עוד תרבות אגרסיבית מבחינה מסורתית, תרבות שהייתה מעורבת באין-ספור מלחמות, אותו הצורך בלוחמים טובים הוביל לרעיונות שונים לגבי מגדר, או מה שגברים ונשים הם "באמת". שם גברים נחשבים לאלה שמפתחים חברויות אמיתיות, כיוון שהם צריכים להתמודד עם הדברים הקשים בחיים אחד לצד השני. נשים לעומת זאת נחשבות לחסרות יכולת לפתח חברויות אמת בגלל שהן תמיד נלחמות אחת בשנייה על הגברים. אז הרעיון שנשים באופן מולד מתקשרות יותר הוא שנוי במחלוקת.)
קרוב לוודאי שרוב הגברים בתרבות שלנו וברוב העולם היו יכולים לעמוד בקצת יותר יכולת התקשרות ויכולת להיות במגע עם התחושות והרגשות העמוקים שלהם, בהתחשב באלימות שאנחנו רואים בכל מקום, שברובה נגרמת על-ידי גברים שהתעלמו מרגשות של אנשים אחרים ומרגשות החמלה של עצמם. אז במובן התרבותי, אולי כדאי שכל הגברים יהיו קצת "נשיים". פחות אגרסיביים ואימפולסיביים ויותר מתחשבים בכל המובן. זה אומר יותר רגישים. אבל אם העניין הזה של היות נשי נקבע על-ידי תרבות ולא על-ידי הטבע המולד של נשים, אנחנו יכולים לקרוא לעניין הזה "זה". גבר רגיש הוא יותר "זה". אבל ל"זה" יש פחות קשר לנשים או למה שהן עושות, חוץ מזה שנשים אמורות להיות יותר "זה" וגברים אמורים להיות פחות "זה".
בנוסף לכל, נשים שהן HSP לא בהכרח יהיו יותר "זה". יכול להיות שהן עברו תהליך מעמיק של עיבוד התסביך המגדרי של התרבות שלנו ויצאו מהצד השני שלו תוך ביטוי של הנשיות שלהן בצורות לא כל-כך טיפוסיות לנורמות המגדריות.
ושוב, לסיכום החלק הזה, להיות HSP זה לא "תסמונת" או "סט של תסמינים שפוגעים בתפקוד."
זה עלול להיראות למישהו אחר שאנחנו לא מסוגלים לתפקד כמוהם, ובכן, זה שטויות.
"רגיש" זה לא עוד מינוח לנוירוטי, ביישן, דיכאוני או חרד.
זה נכון ש HSPs הם יותר אמוציונאליים, אבל לרוב הם לומדים לשמור את זה לעצמם.
והמחקר שלי הראה ש- HSPs שהייתה להם ילדות בעייתית, הם יותר ביישנים, חרדים ודיכאוניים בהשוואה לאנשים שהם לא HSP שגדלו באותם תנאים. אבל HSPs שהייתה להם ילדות טובה-מספיק אין יותר או פחות מהקשיים האלה בהשוואה לאנשים שאינם HSP. למעשה, מחקרים מראים שעם ילדות טובה-מספיק אנחנו יותר בריאים, פיזית ומנטאלית בהשוואה לאנשים שאינם HSP עם אותו סגנון של ילדות טובה-מספיק.
דבר נוסף רק כדי להסדיר נושא קשור.
רגישות גבוהה זה לא "אוטיזם בתפקוד גבוה" או תסמונת אספרגר. זה בכלל לא נמצא על קשת האוטיזם. לאנשים עם הפרעות אוטיסטיות יש מוח שלא "קיצץ" כראוי את הרשת הנוירולוגית, תהליך שקורה בגיל הינקות. כתוצאה מכך, גם הם מעבדים יותר מידי מידע, אבל הם עושים את זה כל הזמן ומסיבה אחרת לגמרי. זה גם קל לראות את ההבדל, לאנשים שנמצאים על קשת האוטיזם הייתה בעיה להגיב או לזהות אותות סוציו-אמוציונאליים (מה שאנשים אחרים חושבים או מרגישים בלי קשר למילים) כמעט מאז הלידה. אנשים אלה צריכים לשנן תגובות, איך להגיב למישהו שמרגיש עצוב או כועס. לעומתם, HSPs הם בדיוק ההפך – הם מרגישים יותר מידי מודעים לאותות האלה. היוצאים מהכלל הם אותם HSPs שהמערכת הרגשית שלהם כבתה כתוצאה מאירועים בילדות המוקדמת שלהם; אך הם לא נולדו כך ומבנה המוח שלהם שונה ממבנה המוח של מישהו אוטיסטי מלידה.
התועלת שיש ברגישות עבורנו ועבור הקרובים לנו
קודם כל, הודות לכל העיבוד המעמיק הזה, פשוט יש לנו מושג יותר טוב לגבי מה שקורה עכשיו, במקרה ששואלים אותנו או שאנחנו צריכים לדעת. אנחנו מרגישים יותר את האופן בו המצב הגיע לידי מה שהוא עכשיו והדרכים השונות אליהן המצב יכול להתפתח בהתחשב במה שיקרה עוד רגע.
במילים אחרות, אנחנו אינטואיטיביים.
שנית כל, בדרך כלל אנחנו יצירתיים.
ההגדרה של יצירתיות היא לחבר יחד דברים שלא נחשבים קשורים אחד לשני, וזה מצריך עיבוד מעמיק ומלא יותר של חוויות, סיטואציות ואפשרויות. (זו תכונה מאוד מועילה במקום העבודה.) כמובן שיש יוצאים מן הכלל.
מכיוון ש- HSPs מאבדים את הביטחון העצמי שלהם בקלות, אם הם נדרסו על-ידי חוויות מוקדמות של ביקורתיות, היצירתיות שלהם יכולה להיות מודחקת, מועברת לחלומות, פנטזיות או להערכה של התוצרים היצירתיים של אחרים. אבל באזורים האלה היצירתיות שלהם ניכרת מאוד.
שלישית, HSPs הם מאוד מצפוניים.
כמובן שיש יוצאים מהכלל, ואנשים יכולים לחשוב שהדרך של אדם שהוא HSP להיות מצפוני היא לא נכונה – בכלל לא מצפוני. (לדוגמא: אם HSP חושב שתפילה יכולה לשנות את העולם יותר מהפגנות פוליטיות, האקטיביסטים עלולים לומר שהוא או היא לא נוהג במצפוניות בכך שהוא נשאר בבית להתפלל ולא מגיע להפגנה.) המצפוניות שלנו היא , אפשר לומר, אוטומטית, בשל הסיבה שאנחנו חושבים על ההשלכות של הפעולה או החוסר פעולה שלנו. אנחנו לא יכולים שלא להתחשב, "מה אם כולם היו עושים את זה?" או, "מה אם לא אסיים את העבודה?" אנחנו מצפוניים גם בגלל שבאופן טבעי אנחנו הוגים ולומדים מהטעויות שלנו. אנחנו לוקחים משוב שלילי מאוד ברצינות, ומשתנים כתגובה. לכן אנשים מתלוננים שאנחנו לוקחים דברים "יותר מידי ברצינות" או "יותר מידי באופן אישי". אבל לא הייתם מעדיפים למשל מנתחים, עורכי דין ונבחרי ציבור שלוקחים את העבודה שלהם ברצינות? כולם מרוויחים מהמצפוניות שלנו. אז אם הם אומרים ש"אנחנו כפייתיים" (קומפולסיביים), בכך שאנחנו שמים לב לאיפה נמצאות היציאות, הם ישנו את הגישה שלהם אם תהיה שריפה.
דבר רביעי, בממוצע אנחנו חומלים ואמפאטיים.
אנחנו יכולים לקרוא אותות רגשיים. אנחנו מאוד רגשיים בעצמנו, אז אנחנו יכולים לדמיין טוב מה האדם האחר מרגיש, ומה יקרה בתוכו אם הצרכים שלו לא יסופקו, ואם הוא ירגיש שלא מבינים אותו. אנחנו מתקשרים בעדינות כי כך אנחנו אוהבים שמתקשרים איתנו.
דבר חמישי, אנחנו טובים בלהרגיש סוגים שונים של תקשורת לא מילולית וסימנים של צרכים פיזיים ורגשיים.
זה מקנה לנו כישרון לדעת באינטואיציה את הלא-מודע ולחוש את הצרכים של אלה שלא יכולים לדבר, כמו בעלי חיים, צמחים, תינוקות והגוף האנושי.
דבר שישי, בגלל שאנחנו יותר אמוציונאליים (לדוגמא, בוכים בקלות), אנחנו מה שאני מכנה מנהיגים רגשיים.
למה אנחנו יותר אמוציונאליים? זה בלתי נמנע - אנחנו מעבדים הכול יותר לעמוק, חשים את ההשלכות הרגשיות כמו גם האינטלקטואליות המלאות. וזה לא שאנחנו מרגישים יותר רק רגשות שליליים – אנחנו מרגישים בעוצמה גם אהבה, שמחה, גאווה, התפעמות וכל שאר הרגשות החיוביים.
כשאחרים עוד לא מודעים למה שהם מרגישים, לעיתים קרובות אנחנו כבר מודעים לזה. אז אנחנו יכולים להיות החיישנים הרגשיים.
אם זה זמן מתאים לבכי, זעם, לרוץ בפאניקה, להביע תודה, לתת חיבוק, או לתת רק חיבוק אגבי, וכן הלאה, לעיתים קרובות אנחנו נעשה את זה ראשונים – או נימנע מלעשות את זה – כך שאחרים יעשו את אותו הדבר. כמובן שיכולות להיות לנו גם תגובות לא נכונות, במובן שהן עלולות להיות מבוססות על אינפורמציה לא נכונה או על התסביכים שלנו, וזה עלול לגרום לנו להרגיש די מבוישים. אבל זה הסיכון עם כל סוג של מנהיגות, וזה עלול לקרות בין אם אנחנו בוחרים להנהיג ובין אם אנחנו מגלים שאחרים הולכים בעקבותינו.
דבר שביעי (כן שביעי..*), יש לנו חוש חזק לגבי מה גורם לאווירה נעימה.
בדרך כלל אנחנו יודעים לעשות שינוים קטנים שיגרמו לנו ולאנשים אחרים יותר בנוח. זה כישרון לא קטן, בהתחשב בכך שכל מה שקורה בסביבה מסוימת מושפע ממצבים גופניים עדינים שרוב האנשים לא משגיחים בהם. ניקח דוגמא פשוטה, אם התאורה חלשה, אנשים עלולים לקרוא לא נכון אחד את השני.
ולסיום, אנחנו יותר במגע עם הלא-מודע האישי והקולקטיבי.
סימן אחד לזה הוא החלימה (חלומות בהירים*) שלנו. עוד סימן הוא היכולת שלנו לחוש את מה שאינו מילולי, שזה בדרך כלל האופן בו הלא-מודע חושף את עצמו. עוד סימן לכך היא האינטואיציה שלנו, שמאפשרת לנו להרגיש מה עוד קורה חוץ ממה שעל פני השטח. ליכולת להיות בקשר עם הלא-מודע יש ערך רב, שכן יש לנו בחירה רק כשאנחנו הופכים את הלא-מודע למודע. לדוגמא, בו נניח ש- HSP שלומד היסטוריה מתחיל לשים לב למשהו שאחרים פספסו, שמלחמות קורות בכל דור (וזה אכן כך), בלי קשר לאם הסיבה עליה נלחמים היא טיפשית או חשובה. בהתחשב בתובנה הזו, ה- HSP שלנו עשוי להתחיל לחקור את הלא-מודע שלו כמו גם את הלא-מודע הקולקטיבי, בניסיון להבין למה זה קורה, וכך אולי תהיה לנו אפשרות בחירה אם להילחם את המלחמות האלה. (אני לא אומרת כאן ש-HSP הם בהכרח פציפיסטים, HSP יכול לשים לב גם לכל הפעם בהן אי-לחימה הובילה לכך שדברים יצאו משליטה. אני תמיד מדגישה שחלומות וחומרים אחרים מהלא-מודע מספקים מידע נוסף לאופן התמודדות במצב מסוים, אך הם לא בהכרח מספקים את כל המידע או ההוראות לגבי הפעולה נכונה מבחינה מוסרית או מעשית להתמודד עם אותו המצב.)
התועלת לשאר העולם
כמובן שזה לא ממש אפשרי למתוח קו ברור בין התועלת של הרגישות עבורנו ועבור הקרובים לנו לבין התועלת עבור שאר העולם. אבל זו דרך נחמדה לתאר את זה !
ראשית, כבר אמרתי פעמים רבות שאנחנו ה- HSPs, אנחנו כמו יועצי מוסר ודת למלכים-לוחמים שאינם HSP.
ראיה לטיעון שלי היא ש- HSP באופן טיפוסי ממלאים את תפקיד הייעוץ: הם היועצים למנהיגים והמורים לנסיכים. הם היועצים, המנחים, האסטרטגים, ההיסטוריונים, המדענים, פרשני החוק, האמנים, המנהיגים הרוחניים והמרפאים. בלעדיהם, המלכים הלוחמים יעשו החלטות שטחיות, חסרות אסטרטגיה נכונה, שלא מתחשבת בהשלכות רחוקות טווח.
על אף שזה עלול להיות לא פופולארי ולא נוח, אנחנו חשים בכל התוצאות האפשריות של "רווח מהיר". לדוגמא, אנחנו לא יכולים שלא להתריע על כך שהשלכות ארוכות הטווח עלולות להתבטא בפגיעה בשביעות רצון הלקוח, בדימוי ציבורי, או בבריאות הסביבה, או שהרווח המהיר הזה מערב סיכון גבוה להיקנס על אי-עמידה בתקנות.
אני חושבת שכל היסטוריון יסכים שכשתרבות לא עושה מספיק התבוננות – לא עושה שימוש ב- HSPs שלה – היא מתדרדרת. איך? אנשים שאינם HSP ממלאים את התפקידים שאמורים לעשות HSPs, כמו הוראה, יעוץ, תכנון, פרשנות החוק, וחיוץ (אקסטרפולציה) של נתונים היסטוריים ותצפיות מדעיות.
אנשים שאינם HSP אולי נראים יותר מתאימים משום שהם יכולים לשאת יותר קלט (input), ולהגיע להחלטות בזמן קצר יותר – הם מתנהלים יותר טוב תחת לחץ (ונותנים את התשובות שאנשים אחרים שגם הם לא HSP רוצים לשמוע).
אבל, כל אחד מהתחומים האלה משתנה לרעה, כיוון שאנשים שאינם HSP יבצעו את המשימות האלה אחרת, והתכנון ארוך טווח שלהם יהיה פחות טוב.
שנית, חוץ מהרווחים שיש לתרבות כש- HSPs עושים את העבודה שהם טובים בה, יש לתרבות תועלת גם מ- HSP שעושים כל עבודה, אפילו בצבא ובמשטרה. לדוגמא, הכרתי HSPs שהיו שוטרים מצוינים. הם יכלו לחוש בעיות עוד לפני שהן קרו.
אנחנו יכולים לעשות כמעט כל עבודה בצורה טובה, אבל אנחנו נעשה אותה אחרת, ונביא אסטרטגיות אלטרנטיביות שיניבו את אותן תוצאות, ואם אסטרטגיה אחת לא עובדת, אחרת עשויה לעבוד.
שלישית, תרבות תמיד מרוויחה כשחלק מהאנשים, בדרך כלל יהיו אלה HSPs, דואגים לצדק חברתי. זה נכון בין אם הם ניגשים לנושאים חברתיים בצורה הגיונית או על בסיס תחושות. אנחנו יודעים שלהיות הוגן ואדיב לכול, יניב את התוצאות ארוכות הטווח הטובות ביותר עבור כולם, ואם לא מסיבה זו אז כדי למנוע את הזעם ואת המחיר של דיכוי אלו שהתנכלו להם.
רביעי, זה ברור מתוך הדיון שלי על ה"נשיות" שאני חושבת שלגברים רגישים יש תרומה חשובה בריסון גברים שאינם HSP, בשל היותם מאותו המגדר.
כפי שכבר אמרתי, רוב האלימות בעולם מבוצעת על-ידי גברים (למרות שלעיתים קרובות זה כדי להגן על נשים או בגלל שנשים עודדו אותם). ורוב רובה של האלימות נעשית בצורה אימפולסיבית, על-ידי אלה שלא לקחו את הזמן לראות את ההשלכות ארוכות הטווח של אלימות, או זמן לתכנן אסטרטגיה שבסופו של דבר תביא לאותן תוצאות עם פחות מחיר ופחות מאמץ. נראה לי שגברים רגישים לעיתים רחוקות יהיו בעד אלימות – לא בשל פחדנות, או אפילו חמלה, אלא בגלל שהם יכולים לראות את הנזק בטווח הרחוק לגופם ותודעתם של הקורבנות ומבצעי הפשעים.
ועם זאת, למרות ש- HSPs לא אוהבים לפנות לאלימות, זה לא אומר שהם מגנים לא טובים.
למעשה - הם טובים יותר – הם יכולים לצפות סכנה ביתר קלות. באופן כללי הם טובים יותר בהימנעות מצרות או שהם כבר חשבו איך להתמודד איתן. הם באופן ספונטני עיבדו את כל האפשרויות, וכשהם כבר פועלים, הם עושים זאת במהירות, יעילות ולא בצורה אימפולסיבית ואקראית.
דבר חמישי, עוד תועלת יש לעולם היא הרגישות שלנו לטבע והיכולת שלנו לחוש בו בבית. אנחנו מעריכים את הטבע; עם מעט למידה אנחנו יכולים לחוש מה הטבע צריך כדי להישאר באיזון; אנחנו יכולים גם להכיר בסכנות שבטבע; ויותר מכל אנחנו יכולים לחזות בצורה טובה יותר את ההשלכות של התעלמות מן הטבע.
דבר שישי, אני מאמינה שאחת המתנות הגדולות שלנו לעולם, היא הנטייה (ה-כמעט אובססיבית) למצוא משמעות בחיים או באירוע, בין אם אנחנו חוקרים את זה מפרספקטיבה רוחנית, פסיכולוגית או פילוסופית. אנחנו לא נכחיש בקלות את הנושאים הרגשיים הגדולים ביותר בחיים. כיוון שאנחנו מהרהרים בנושאים האלה יותר מאחרים, לעיתים קרובות יפנו אלינו בשביל דעותינו או אפילו רק בשביל הנוכחות שלנו.
ואחרון חביב, כיוון שאנחנו מהירים יותר ב-לא לאהוב או לסבול ממה שלא נעים, רעיל או מזיק, כולם מרוויחים כשנעשים שינויים שמועילים לכולם!
תורגם מהאתר של ד"ר איליין ארון באישורה.
*הערת המתרגמת
