אמנות: P𝗲𝗻𝗻𝘆 𝗮𝗸𝗮 𝗣𝗲𝗻𝗻𝗶𝗸𝗮 🌿__
טיפול בהפרעת אכילה המשולבת עם דיכאון
הוכחו כי שתי גישות שונות מאוד עוזרות לחולים מסוימים.
גישה אחת היא שימוש ב
תרופות נוגדות דיכאון או מייצבי מצב רוח. במחקר שנערך בשנת 2001 על 35 חולים באנורקסיה שהצליחו לאכול מספיק כדי להשיג משקל תקין, למשל, הוכח כי ה
תרופה נוגדת הדיכאון פרוזאק (פלוקסטין) מפחיתה את הסיכון להישנות.
עבור הפרעת אכילה מוגזמת, לעיתים נקבעים על ידי רופאים שני סוגים שונים של
תרופות -
תרופות נוגדות דיכאון ו
תרופה נגד פרכוסים הנקראת טופמקס (טופירמט). הוכח ש
תרופות אלו מפחיתות משך, לבד או בשילוב.
למרבה הצער, לאורך זמן חולים רבים חוזרים אל המחלה.
המטרה היא לשנות את הדרך בה אנשים חושבים על אוכל ואכילה ולעודד התנהגויות אכילה בריאות יותר. שיטת
CBT אחת נקראת טיפול בדיסוננס.
אנשים עם הפרעות אכילה שנכנסו לאובססיביות לרעיון שהם חייבים להיות רזים במיוחד כדי להיות מושכים מוזמנים לדחות את הדימוי הבלתי מושג הזה לטובת אידיאל מציאותי יותר. מחקרים מראים כי גישה זו יכולה להפחית משמעותית את הסימפטומים של בולימיה, ובמיוחד בולמוסים והקאות אצל חלק מהחולים.
החוקרים הצליחו גם לעודד חלק מהחולים לאמץ הרגלי אכילה בריאים יותר. גישה זו משתמשת בשילוב של השכלה בנושא בחירות מזון בריא וטכניקות לניטור שינויים, כגון ניהול יומני מזון. במידת הצורך, מעודדים את החולים גם להיות
פעילים יותר פיזית.
עדויות מראות כי CBT יכול להיות יעיל. במחקר שנערך בשנת 2003 על 33 חולים עם אנורקסיה נרבוזה, רק 22% מקבלי CBT חזרו להפרעה במהלך השנה שלאחר מכן, לעומת 53% מהחולים שקיבלו ייעוץ תזונתי בלבד.
הוכח כי CBT עוזר לאנשים לשלוט על אכילה מוגזמת.
במחקר שפורסם בשנת 2010, חוקרים מאוניברסיטת ווסליאן בקונטיקט בדקו קורס של
CBT בן שמונה מפגשים ב-123 חולים עם הפרעות אכילה. הטיפול סייע למטופלים לרסן את התנהגותם המוגזמת והפחית את תסמיני הדיכאון שלהם.
התאמת הטיפול לצרכים שלך
איזו גישה היא הטובה ביותר? מומחים אומרים כי גם
לתרופות וגם ל
טיפול התנהגותי קוגניטיבי ישנם יתרונות וחסרונות ברורים. קל לקחת
תרופות. השפעותיהן מופיעות בדרך כלל במהירות יחסית.
לעומת זאת,
טיפול התנהגותי קוגניטיבי עשוי לקחת זמן רב יותר. על פי לילנפלד, רוב החולים זקוקים לשלושה עד שישה חודשי טיפול. חלקם עשויים להזדקק עוד יותר. אך ל-
טיפול התנהגותי קוגניטיבי יש יתרון בכך שהיא מציעה תרופה אמינה יותר לאורך זמן.
"כשאנשים מפסיקים ליטול תרופות, יש סיכוי גבוה יותר להישנות מאשר אם עברו טיפול התנהגותי קוגניטיבי ", אומר לילנפלד. זה לא מפתיע, היא מציינת. "הבעיה בתרופות היא שברגע שאתה מפסיק לקחת אותן, ההשפעה נעלמת. באמצעות CBT תוכלו לשנות באופן קבוע את הדרך בה אנשים תופסים את עצמם ואת העולם. סוג תפיסתי מסוג זה יכול להועיל במיוחד בהפרעות אכילה בשילוב עם דיכאון. "
במיוחד לבולימיה ואכילה מוגזמת, שילוב של CBT ותרופות עשוי לעבוד בצורה הטובה ביותר.
במחקר שנערך על 30 חולים עם הפרעת אכילה מוגזמת, למשל, חוקרים מבית החולים סאקו במילאנו, איטליה, מצאו כי אלו שקיבלו הן
CBT והן
תרופות, כולל סטרלין וטופמקס, הפחיתו את ההתנהגויות המוטלות שלהם והורידו במשקל.
התאמת טיפולים לחולים היא חיונית. "יש אנשים שמגיבים ל
תרופות", אומר סאקר. "אחרים לא. יש אנשים שהטיפול בייעוץ תזונתי עוזר להם. אחרים זקוקים לייעוץ אינטנסיבי בכדי לשנות את צורת החשיבה שלהם על אכילה ואוכל. הטיפול הוא לעתים קרובות עניין של ניסוי וטעייה. " ואכן, החוקרים בודקים מגוון
טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים שתוכננו במיוחד להפרעות אכילה.
מציאת עזרה להפרעות אכילה ודיכאון
אין כדור קסם לטיפול בהפרעות אכילה המשולבות בדיכאון. גם בתוכניות טיפול אינטנסיביות במחקר יש שיעור ירידה גבוה. חולים שעושים טוב לתקופה מסוימת חוזרים לעיתים קרובות.
"ובכל זאת, יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לטפל בדיכאון הבסיסי ולשנות את האופן שבו אנשים חושבים על עצמם ועל הקשר שלהם לאוכל", אומר סאקר. השלב הראשון הוא למצוא
פסיכיאטר או פסיכולוג עם ניסיון רב בטיפול בהפרעות אכילה, מסכימים מומחים. לאחר מכן, ההצלחה תלויה ברצון המטופל לשנות.