“חשכה נראית – זיכרון של שיגעון” | ויליאם סטיירון

"בשביל רוב אלו שעברו את ההתנסות, האימה של הדיכאון היא כה חובקת–כל עד שהיא ניצבת כאילו מחוץ ליכולת הביטוי שלנו...".

קיבלתי את הספר לקריאה מאחותי הפסיכולוגית.

סטיירון הוא סופר מצליח ומפורסם, שכתב בין היתר, את “בחירתה של סופי”, ומתאר בכנות חשופה את הדיכאון שלו, כולל מנייה מרשימה של כל שיטות ההתאבדות וכל הסיבות למות.
הוא ניצל בזכות אשפוז פסיכיאטרי ארוך יחסית, ומציאת איזון התרופות הנכון (שכלל ליתיום).

"חשכה נראית הוא מסמך מרתק, מכאיב, מעורר מחשבה ואופטימי.
כשהוא בשיא תחילתו, סופר מפורסם שלכאורה אינו חסר דבר, פירסם סטיירון מאמר מפתיע בניו יורק טיימס, ובו סיפר, התלונן, הזעיק:

מה אתם - אתם הקוראים שלא נתנסיתם בדבר, אתם הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים ושאר המטפלים למיניהם - יודעים על דיכאון ועל מורדות ההרס העצמי שהוא מדרדר אליהם?

כך וכך קרה לי עצמי, ו…מאמרו פורסם שוב ושוב, גם בישראל, ועל העניינים מכאן ואילך הוא מספר בחשכה נראית. קשה להעלות על הדעת קורא או קוראת שיישארו אדישים למקרא חשכה נראית. ומעבר לריגוש שבקריאה חשוב עוד יותר שחשכה נראית יהפוך גם אצלנו, כמו בארצו, לתעודה שהתמודדות עימה מועילה במיוחד לכל מי שעיסוקו או עיסוקה בטיפול".
(מתוך אתר "עברית")